לשמחתה של חברת דיפלומט , ולרוע המזל של הצרכן הישראלי שימשיך לשלם יותר, המגבלות שהוטלו על יבואנים גדולים הוצאו מחוק ההסדרים ואינם נכללים בחוק שאישרה הממשלה ביום שישי.
באיגוד לשכות המסחר מברכים על ההחלטה וטענים כי "כבר כיום קיימים לרשות התחרות אמצעים לפעול נגד מונופולים, מבלי להיכנס לחקיקה דרקונית".
כזכור, בפרק התחרות בחוק ההסדרים נכללו שורה של סעיפים שהטילו מגבלות שונות על יבואנים גדולים ובכלל זה איסור לייבא מספר מותגים מובילים ועוד. באיגוד לשכות המסחר טענו, בסדרת פגישות עם שר האוצר, אגף התקציבים ורשות התחרות, כי בעוד שהמטרה של הפחתת יוקר המחיה היא מבורכת, הדרך בה הדבר נעשה בתחום המזון והטואלטיקה היא שגויה ולא תביא להורדת יוקר המחיה.
רמת המחירים בישראל גבוהה ביותר מ-20% לעומת ממוצעצ המדינות בארגון ה-OECD. יחד עם ההחלשות החדה של השקל, הצרכן הישראלי צפוי לסבול מהמשך יוקר המחיה.
צריך להבחין בין קצב האינפלציה - שיעור השינוי של המחירים במדד - לבין יוקר המחיה. למעשה, יוקר המחיה הוא תוצאה של התייקרויות שהתרחשו בעבר. כך, ייתכן שקצב האינפלציה יורד ואף אפסי, או שלילי, ועדיין - יוקר המחיה גבוה בגלל שנות אינפלציה גבוהה בעבר. והיום, האינפלציה בשיא של עשור, כך שצעדי הממשלה להוזלה דווקא היו מסייעים לצרכן הישראלי.
המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים וזה מתורגם לכוח הקנייה הנמוך של הצרכן הישראלי. לפי דוח מבקר המדינה מ-2021, המחירים בישראל ב-2017 בקטגוריית מזון ומשקאות, במונחי כוח קנייה, היו גבוהים בכ-37% יחסית למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי. בהתחשב בכך שההוצאה על מזון בישראל היא השלישית בגודלה מכלל ההוצאות של משק הבית (כ-18.5% מכלל ההוצאות ב-2018), מדובר במשקולת כבדה על הכיס של משקי הבית בישראל.