"כמעט כל האינדיקאטורים השוטפים לפעילות המשק משקפים העמקת ההאטה", כך מעריך אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "למרות שרק לפני שבועיים התפרסמו נתוני הצמיחה החזקים לרבעון הרביעי, על פי כמעט כל האינדיקאטורים השוטפים, המשק נמצא בבלימה.
"המדד המשולב של בנק ישראל כמעט לא צמח בחודשים נובמבר-ינואר. קצב הגידול השנתי שלו ירד לכ-2% בלבד; סך הפדיון בענפי המשק שנמדד על סמך נתוני המע"מ, משקף באופן ברור האטה בקצב הצמיחה. קצב הגידול השנתי ירד לכ-1.5%. למעט שנת 2020 זה הקצב הנמוך ביותר מאז 2014. במיוחד בולטת חולשה בענף הבנייה שבו ירד הפדיון הרבה מתחת למגמה הרב שנתית. גם בענף פעילויות בנדל"ן הירידה הייתה חדה ביותר. ניכרת חולשה גם בענפי ההיי טק, הבריאות והפיננסיים".
ז’בזינסקי מציין כי נעצר הגידול בפעילות הייצור והייצוא, ונעצרה הצמיחה ביצוא שירותי ההיי טק בחודשים האחרונים, וכי שיעור האבטלה במשק המשיך לעלות בחודש ינואר והגיע ל-4.3%, בעוד שבאמצע שנה שעברה הוא עמד על כ-3.5%. במקביל, עלה גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אך במינון נמוך יותר מאשר שיעור האבטלה.
לזרים יש משקל עודף בפיחות השקל
ז’בזינסקי מציין כי השקל האיץ את היחלשותו בשבוע שעבר. מתחילת החודש הוא פוחת בכ-3.5% מול סל המטבעות ובכ-6% מול הדולר. בחודש האחרון הוא היה המטבע החלש ביותר בעולם למעט הרובל הרוסי. מנתוני המסחר במט"ח עולה שמשקל תושבי חוץ במסחר עלה בפברואר ל-65%, לעומת הממוצע של 60% בשנת 2022.
"חל גידול חד בעסקאות המרה במיוחד ע"י המשקיעים הזרים. גם בעסקאות החלף היה גידול במחזורים של הזרים, אך פחות חריג מאשר בעסקאות המרה. בקרב המשקיעים הזרים, המוסדות הפיננסיים הזרים הגדילו בחדות כמות עסקאות המרה בשקל, כאשר בקרב תושבי ישראל עיקר הגידול בעסקאות המרה היה לא בקרב הבנקים, אלא אצל המשקיעים שמוגדרים תושבי ישראל אחרים".
הסיבה העיקרית לעלייה בציפיות האינפלציה והריבית - הפיחות המהיר של השקל
פיחות השקל גרר עלייה בציפיות האינפלציה והריבית בישראל, וז’בסינסקי מציןי כי סביר מאוד שיש בכוחו של בנק ישראל לבלום את הפיחות הבהול. "במרץ 2020 בנק ישראל רק הכריז על מתן קו אשראי לבנקים במט"ח והשקל התחזק ביומיים בכ-5%, למרות שהיה ביקוש קשיח למט"ח מצד המוסדיים והבנקים בגלל דרישת לביטחונות מחו"ל. בנק ישראל אפילו לא צריך להתערב בשוק המט"ח, אלא רק לרמוז שהוא בוחן".
" במידה והתוכנית לרפורמה המשפטית תעבור בלי הסכמה עלול להיווצר תהליך על פני זמן ארוך של פיחות השקל בגלל פגיעה הדרגתית בפעילות הכלכלית בישראל. אולם, זה כבר תסריט אחר שיגרום לתגובה שונה בשווקים מהתנהגות בהולה שאנו רואים היום", כתב ז’בזינסקי.
הרגישות להייטק בישראל גבוהה יותר
"רגישות המשק לפגיעה במגזר הטכנולוגיה הרבה יותר גבוהה בישראל מאשר במדינות האחרות", כתב ז’בזינסקי. "שיעור העובדים העוסקים בתחום בישראל הנו הגבוה בעולם. השכר הממוצע בהיי טק בישראל גבוה ב-120% מהשכר הממוצע במשק. לצורך השוואה, בארה"ב הפער הנו רק כ-40%. מצב זה מעלה סיכון להאטה חמורה יותר בישראל.
"הרגישות לעליית ריבית בישראל גבוהה במיוחד. זאת מכיוון שבישראל שיעור יחסית גבוה של ההלוואות, כולל המשכנתאות, בריבית משתנה. בנוסף, בישראל חלק משמעותי מהמשכנתאות צמודות מדד, מה שלא קיים בעולם. ממד נוסף להשפעה מרסנת של עליית ריבית בישראל זאת העובדה שגידול באשראי העסקי והפרטי בישראל בשנתיים האחרונות היה כמעט הגבוה בעולם", כתב ז’בזינסקי.