החשש של המשקיעים מהרפורמה המשפטית לא נובע באם יו"ר ש"ס אריה דרעי ימונה לשר או לא, או אם השופטים יחמירו ענישה עם מחבלים, או כי זכויות אדם בסיסיות ייעלמו, אלא בעיקר כי הרפורמה תפר את האיזונים והבלמים שבהפרדת הרשויות שבתורה עלולה לפגוע בזכות הקניין.
ואפשר להבין את החשש, הרי כששואלים את בצאלאל סמוטריץ’ מי יערוב לזכויות אדם, התשובה שלו היא "אני". לא בית משפט, או חוקי ייסוד, פשוט "אני". אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק, אבל אחד מבעלי התפקיד הבכיר ביותר במשק אחרי ראש הממשלה - שר האוצר של מדינת ישראל - שבוי בתפיסת עולם מנותקת.
"איפה הייתם בהתנתקות", שאל סמוטריץ’ את מנהלי הבנקים שהזהירו אותו מפני המשבר המתפתח. ולא רק הוא אלא גם נציג הציונות הדתית בוועדות הכנסת, שואל את אותה שאלה מנותקת מהמציאות וזאת בזמן שהשקל השלים פיחות של 7% בחודש ומאיים להתרסק על כולנו ולייקר את החיים פה בנקודת אל חזור. אם הם היו מכירים את המטריה, סביר להניח ששאלה כזו לא היתה עולה לאוויר, וצריך ביצים של בת יענה כדי לא לחשוש ממה שצפוי מכאן והלאה, או כמו בת היענה פשוט לטמון את הראש בחול.
השקר הגדול של תומכי הרפורמה נשען על הטענה כי השופטים ממנים שופטים, והיא נשענת על כך שהרכב הוועדה לבחירת שופטים כולל גם שופטים, וגם חברים מלשכת עורכי הדין - ואת אלו תומכי הרפורמה אורזים יחד באותה חבילה למרות שמדובר ביישויות נפרדות. אם נציגי לשכת עורכי הדין סרחו ומעלו בתפקידם, צריך להחליף אותם או את הנציגות שלהם בוועדה. אבל האם צריך להחליף את השיטה? האם הפוליטיקאים, בהם חלק עם כתבי אישום כי פעלו נגד המדינה, הם אלו שיהיה להם רוב בוועדה לבחירת שופטים?
הפוליטיזציה של מערכת המשפט תפגע בזכויות בסיסיות, בהן זכות הקניין. כך למשל, אם הגרעון של הממשלה יחרוג מגדר הסביר, היא יכולה להיכנס לכם לכיס מבלי שבית המשפט יוכל למנוע זאת. כלומר, ייתכן ובית המשפט יגבש פסיקא שתמנע זאת, אבל ’פסקת ההתגברות’ שגם מוצעת בעסקת החבילה של הרפורמה המשפטית, למעשה תאפשר לממשלה להתגבר על החלטת בית המשפט העליון. כשזהו המצב, כאשר לבית המשפט שנשען על החוק הבינלאומי אין את המילה האחרונה, לא פלא שראשונים להוציא מפה את כספם אלו למעשה הישראלים עצמם, כפי שהעיד השבוע סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט, כאשר הסביר את הפיחות המהיר במטבע הישראלי שרשם בחודש החולף.
זהירות תהום לפניך: מערכת חלשה, כלכלה מרוסקת
השקל רשם החודש את הביצועים הגרועים בעולם, יחד עם הרובל הרוסי והלירה הטורקית, מדינות שאליהן הממשלה עם צעדיה מעוניינת להתקרב, וזאת בגלל הדהירה המהירה של הממשלה להעברת הרפורמה. הניסיון להשליך את החלשות השקל לגורמים אחרים משולה לזריעת חול בעיני הציבור. הפוליטיקאים שמפיצים זאת, התרגלו. הם חושבים שכולנו מטומטמים, אחרת אין איך להסביר את הטענות כי הקמפיין התקשורתי הביא לנפילת השקל ולא החוקים עצמם שהביאו לחששות המשקיעים. זה פשוט הזוי להגיד שמי שמתריע מפני הסכנות הוא זה שיוצר אותן. מה הם אומרים בעצם? שצריך להסתיר את המציאות ולכתוב רק כותרות שירצו את השלטון?
הנפילה החדה בשקל תתגלגל לאינפלציה. זוהי עובדה ולא דעה. פיחות של 1% שווה ערך לתרומה של 0.15% לאינפלציה, ובישראל היא עוד לא החלה להראות סימני התמתנות, כך שהריבית בישראל גם היא צפויה להמשיך לעלות, החוב יתייקר, נוטלי המשכנתאות ישלמו יותר, והפעם יש את מי להאשים, וזה לא בנק ישראל, בניגוד לתקיפה שספג מצד הפוליטקאים.
בנק ישראל יכול למכור דולרים בשוק ולמתן את הפיחות המהיר, במקום להמשיך להעלות ריבית, אך במצב שבו השינויים במטבע נובעים מהסיבות שרשמנו פה מעלה, ההתערבות הזו תהיה פלסטר נקודתי ולא תפתור את המשבר. הזלזול של הממשלה בציבור, ובמוסדות המדינה חייב להיפסק - אחרת, העצבנות בשוק המט"ח שהתגלתה בחודש האחרון תביא למפולת. ואת זה מזהירים גם באוצר וגם בבנק ישראל, שלפחות לרגע הסכימו על דבר אחד, והוא שבדרך הזו הכלכלה הישראלית מתנדנדת על פי תהום.
ישחקו בנתונים?
השבוע נודע כי נתניהו ביקש למנות איש ליכוד מקרבו כראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - זו שאמונה, בין היתר, על פרסום נתון האינפלציה. זה מעלה תהיות באם מישהו שם למעלה מעוניין לשחק בנתונים לטובתו, אחרת איך אפשר להסביר מינוי פוליטי לתפקיד שאמור להיות נטו מקצועי.
אם מחברים את הנקודות לצד התהליכים שקורים במקביל, הורדת דירוג לישראל תהיה הבעיה האחרונה של המשק. נראה שהפוליטיקאים בישראל לא עשו שיעורי בית נוכח המקרה של בריטניה ששם שרת האוצר הביאה לסחרור פיננסי בגלל הצעת מיני תקציב מנותקת בימי אינפלציה, או בטורקיה למשל ששם ארדואן הוריד ריבית כנגד ההיגיון והביא לריסוק המטבע, איסור הוצאת מט"ח מהמדינה ואינפלציה של 100%. כרגע זה הכיוון שהרפורמה ומנהיגיה לוקחים אותנו.