תרשומת הדיונים שקדמו להודעת הריבית האחרונה של ה-Fed (עלתה, כזכור, ב-25 נ"ב), לא חידשה רבות.
הגישה הניצית של חברי ה-Fed ידועה זה זמן והדוברים בתקשורת מדגישים שוב ושוב כי האינפלציה עודנה גבוהה וקצב הירידה שלה איטי מדי.
עצם זה שמספר חברים סברו כי על הריבית לעלות ב-50 נ"ב רק מהווה אישוש וחיזוק לדעה הרווחת בקרב ה-Fed שיש עוד כברת דרך לעבור עד שהמטרה תושג. במסרים הללו מנסים ב-Fed למתן את הביקושים בתוך המשק האמריקאי ועל ידי כך למתן גם את לחצי המחירים.
הנתונים שפורסמו מאז הדיונים על שוק העבודה והאינפלציה רק חזקו זאת. כעת נראה כי תרחיש של נחיתה רכה בהחלט אפשרי – ולא בהכרח משרת את צרכיו של ה-Fed. מה שכן עניין הוא שיש ב-Fed חילוקי הדעות בין אלו הסבורים כי הסביבה המוניטארית מרסנת דיה לבין אלו הסבורים כי עודנה קלה מדי. חילוקי הדעות הללו עלולים להגביר את אי הוודאות לגבי עיתוי, עוצמת ומשך העלאות הריבית הבאות.
מעבר לכך, ה-Fed עושה הבחנה בין ירידת האינפלציה לבין הרוחביות שלה. יש, לפי התרשומת, הרבה מאוד סעיפים שעדיין עולים בקצב גבוה בהרבה מהיעד של 2% וככל שמספרם גדול יותר – כך יקשה על הריבית להשפיע כלפי מטה על האינפלציה. כמו כן, מדובר בסעיפים שאינם קשורים לאינפלציה של מחירי הסחורות (כגון מוצרים בלתי סחירים ושירותים). יהיה קשה למתן את ההתייקרויות של הסעיפים הללו, בין השאר בשל שוק העבודה ההדוק ועליות השכר.
אשר למחירי הסחורות, גם כאן יש מקור לדאגה וזהירות מבחינת ה-Fed, כפי שעולה ממדד המחירים ליצרן, שפורסם בסוף השבוע והיה גבוה משמעותית מהציפיות. ההתאוששות בסין רק עלולה לייצר לחץ נוסף על מחירי הסחורות בהמשך.
כעת נראה כי 2-3 העלאות ריבית נוספות של 25 נ"ב בהחלט אפשריות וייתכן בהחלט כי העלאת הריבית הבאה תעמוד שוב על 50 נ"ב, כפי שהיה לפני ההעלאה האחרונה, הקטנה יותר, של 25 נ"ב.
בשורה התחתונה, האינפלציה בפועל עדיין גבוהה בהרבה מהיעד וזאת בכל צורות המדידה. ירידתה איטית מדי.
צעדי הריבית הבאים ייקחו בחשבון מעקב אחר ההתקדמות שכבר נעשתה, שכן מנגנון הריבית משפיע בפיגור ואף לאט על הרכיבים העיקשים, או "הדביקים", של האינפלציה. תימשך מדיניות תלויית נתונים, כך שהמתח והדריכות לקראת כל הודעה יהיו גבוהים וכך גם התנודתיות של השווקים לפני ואחרי כל הודעה.
**הכותב הוא כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות**