אחרי שיו"ר ועדת הכלכלה, משה גפני, קבע מוקדם יותר היום כי לרפורמה המשפטית לא יהיו השלכות על הכלכלה - וזאת בניגוד גמור לאופי הדיון שהתנהל בנושא בוועדת הכספים - הגיע תורו של שר החוץ, אלי כהן, לערער, על פניו, את כל מה שהכרנו על עולם הכלכלה.
לאחר שבנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.5% לרמה של 4.25%, כהן ביקש משר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל "להפסקת עליות הריבית", כך צייץ כהן בטוויטר. כהן הוסיף: "על רקע התמתנות האינפלציה, לא היתה הצדקה להעלאת את הריבית (הטעות במקור - ג.ב.ס), שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות".
לא רק שהאינפלציה לא מתמתנת, כפי שכהן כתב והטעה, אלא שהריבית היא הכלי היחיד שעומד לבנק ישראל בהתמודדות עם האינפלציה, במיוחד בזמן שהממשלה לא עומדת בהבטחותיה בריסון המחירים. ואת זה כהן מעוניין לקחת?
צריך לומר, בנק ישראל לא "מתעמר" בנוטלי המשכנתאות, אלא מבקש שהצרכנים יפסיקו לצרוך כאילו אין אינפלציה, יהדקו חגורה, וכך אולי, האינפלציה תתמתן בהמשך. במבוא לכלכלה מלומד כי העלאת הריבית מטרתה לרסן את הביקושים במשק על מנת להוריד את האינפלציה. אבל מבחינתו של כהן, צריך להפסיק עם התהליך הזה, כנראה שזה מתיישב עם השקר ולפיו האינפלציה מתמתנת.
אך למעשה האינפלציה לא התמתנה בינואר האחרון למשל, בעיקר בגלל סעיף החשמל שהתייקר בניגוד להבטחת הבחירות של הליכוד ובניגוד להבטחה שפיזרו נתניהו וסמוטריץ’ במסיבת עיתונאים חגיגית וריקה מתוכן.
חמור מכך, האם שר החוץ למעשה קורא להפקיע מבנק ישראל את הסמכות הבלעדית שיש לו על מנת לעמוד בהגדרת התפקיד שלו של שמירה על יציבות מחירים, והיא קביעת המדיניות המוניטרית? ספק אם אימרה זו של כהן תתקבל באהדה אצל חברות הדירוג הבינלאומיות.
הציוץ הזה צורם לאוזן לא רק מהסיבות הללו, אלא כי כשפוליטיקאים מדבר על בנק ישראל זה נוגע בליבו של החשש מערעור העצמאות של בנק ישראל, שבראש ובראשונה תפגע במשק הישראלי. הצורך לגרוף הון פוליטי בכל הנוגע לריבית יכול לחכות, בטח כשמדובר על חשבון עצמאות בנק ישראל. די מפליא לשמוע את הדברים הללו שמנוגדים לכל ספרי הכלכלה דווקא מפי מי שהיה שר הכלכלה לשעבר, שעבד בעברו בחברת הדירוג S&P. איך הוא מרשה לעצמו להוציא ציוץ כזה, שהקשר בינו לבין המציאות הוא קשר הפוך לחלוטין, במיוחד שהנזקים לכלכלה כבר מתחילים להערם.
סביר כי כהן התכוון למעשה לקרוא לשיתוף פעולה בין האוצר לבנק ישראל, כך שאם האוצר יירד מהעץ של הרחבה פיסקלית אז בנק ישראל לא יצטרך העלאות ריבית כמו אלו. אבל האינפלציה לא עוצרת, והאוצר מתכנן לחלק מתנות בדמות קצבאות, והציוץ הזה נתפס ככזה שמאתרג את בנק ישראל.
לא רק שכהן מטעה את הציבור בעניין התמתנות האינפלציה שאיננה, אלא שבזמן פיחות של 5% בשקל בחודש האחרון, ככל הנראה כתוצאה מהחששות מהרפורמה המשפטית, זה לא הזמן לערער את עצמאות בנק ישראל.
אגב, פיחות השקל צפוי להתגלגל לאינפלציה שבתורה תגרור העלאת ריבית נוספת. כן, מתברר שככה זה בכלכלה, אלא אם אתם בטורקיה שם ארדואן הוריד ריבית על מנת לרסן אינפלציה (כן ארדואן, כי הנגידים שם כבר לא היו רלוונטים), ובאופן לא מפתיע קיבל אינפלציה של 100% תוך ריסוק הלירה הטורקית.
אז מה כהן מציע למעשה? שסמוטריץ’, שר האוצר שעדיין חי בעולם המושגים של ההתנתקות, מי שרק הערב החרים דיון עם הרמטכ"ל, הרצי הלוי, בנושא סמכויות באיו"ש, הוא זה שישתתף בדיוני הריבית? או אולי הוא חושש לקרוא לסמוטריץ’ לא לחגוג עם הקצבאות אז קל יותר לעשות זאת דרך בנק ישראל?
אם המטרה היא להיות טורקיה אז הממשלה הזו בדרך הנכונה. אחרת, אי אפשר להבין את הלך הרוח והלעומתיות שמפגינים השרים מתי שרק אפשר, אולי על מנת לסמא את העיניים מתהליכים חמורים יותר שקורים ברקע, בדמות החלשת מערכת המשפט.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייחס לציוץ של כהן והדגיש כי חשוב לשמור על עצמאות המוסדות של הממשלה בישראל, ולגבי החלשת המערכת המשפטית אמר כי כל המחקרים בעולם הראו כי זה פוגע בכלכלה. צריך להיות עיוור במקרה הטוב, או אופרטוניסט במקרה הרע כדי לא לראות את זה, וככה זה נראה ונשמע עוד לפני פוליטיזציה של מערכת המשפט. מפחיד לחשוב מה יהיה לאחר השלמת החקיקה שתשנה את המשטר בישראל.
אגב, נגיד בנק ישראל יכל היה להסתפק בהעלאה של 0.25% בלבד, אך נראה כי נוכח הטרלול שבאופק הוא לקח מקדם בטיחות.
שר האוצר בצאלאל סמוטריץ לא הגיב לכתבה.