מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול הצביע על עלייה של 0.3% בחודש ינואר, מדובר בנתון גבוה לעומת התחזיות המוקדמות של הכלכלנים בשוק, שצפו עלייה מתונה יותר בקצב עליות המחירים של 0.1% בלבד. בכך קצב האינפלציה בישראל עלה ל-5.4% בקצב שנתי. בניגוד לארה”ב, ששם פורסמו מוקדם יותר השבוע נתונים שממשיכים להצביע על ירידה באינפלציה, פה בישראל עוד לא עברנו את השיא וזה צריך להדליק נורה אדומה אצל הפוליטיקאים בעיקר.
מדוע אצל הפוליטיקאים? כי אפשר לומר שבבנק ישראל די מודעים למצב ונזהרים בהתבטאויות בנושא, בעוד שמבחינת חברי הכנסת אפשר למצוא התבטאויות חסרות אחריות שעלולות להחמיר את המצב. כמו למשל האיום של חבר הכנסת גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות - הרי כלי הריבית שבידי בנק ישראל מטרתו לרסן את האינפלציה, והמהלך של גפני לא רק שמאתגר את עצמאות בנק ישראל, אלא מפריע לבנק לעשות את עבודתו בריסון הביקושים.
לזאת יש להוסיף את המתיחות הפוליטית שבתורה מזיקה לכלכלה. יוני פנינג אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מעריך כי "היחלשות השקל קרוב ל-5% במהלך שלושת השבועות האחרונים צפויה לתדלק את האינפלציה לפחות בכ-0.5% במדדים של פברואר ומרץ. מנגד, יציאת השפעת עליית מחירי הסחורות מתחילת 2022, מתחשיב האינפלציה השנתי, צפויה למתן את האינפלציה השנתית. ונצפה שההשפעה הזו תהיה משמעותית יותר במהלך החודשים הקרובים".
הגורמים הללו יחד, וכל אחד לחוד, תומכים בהמשך העלאות ריבית מצד בנק ישראל, אם חשבנו שאפשר לראות את התחלת הסוף של העלאות הריבית בישראל. לזאת יש להוסיף את נתון הצמיחה הגבוה של המשק. הכלכלה הישראלית רשמה צמיחה של 6.5% בשנת 2022 - במקום השני בקב מדינות ה-OECD, מה שתומך גם הוא בהעלאות הריבית מצד בנק ישראל, שכן התוצר לנפש היה גבוה למדי (4.4%) והצריכה הפרטית גם היא חזקה, כך שאם בנק ישראל רוצה להנמיך את הביקושים במשק כדי לרסן את האינפלציה הוא יאלץ להמשיך במסע העלאות הריבית.