ההשוואה שערכו הבנקים הזרים בסקירותיהם האחרונות של ישראל לפולין, שאיבדה את הדירוג האשראי שלה בצל פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, צריכה להדיר את עיניהם של האחראים על הכלכלה הישראלית. אם מקבלי ההחלטות בירושלים לא רואים באזהרות הבנקים הזרים לגבי השלכות הרפורמה המשפטית דגל אדום, אפשר לשאול איפה הכלכלנים שכן תומכים בה שעליהם נשענת הממשלה.
עד אתמול לא נמצא כלכלן אחד לרפואה שיוכל לחתום כי הרפורמה המשפטית לא תגרום נזק לכלכלה הישראלית. אתמול כן נמצא כלכלן בכיר שיתמוך בה, והוא אפילו משלנו. פרופסור אבי שמחון, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, צודד במהלך בראיון לערוץ 12, אלא שצריך לתהות על המשמעות של דבריו. "הבעיה במערכת המשפט שלנו היא אי ודאות, אנחנו לא יודעים מה יחליט השופט", אמר שמחון. מה זה אומר? שהפוליטיקאים צריכים למנות את השופטים כדאי לדעת את החלטתם מראש?
אל מול שמחון ניצבים מאות כלכלנים בכירים בארץ ובעולם, כמו הפרופסור הנודע נוריאל רוביני, נגידים לשעבר, ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר. כולם לשעברים כי לאלו הנוכחיים אין קול. ומי שבוחר להשמיע קול, כמו חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרופסור משה חזן, נאלץ לעשות זאת מחוץ למסגרת התפקיד ולהתפטר. התפטרותו של חזן הציתה כותרות בעולם, ויחד עם אזהרות הנגיד החל הלחץ על השקל.
אבל שמחון לא השתכנע מהתפטרות חבר הוועדה המוניטרית, אזהרות הכלכלנים הבכירים במשק, וגם הבנקים הזרים לא שכנעו את הממשלה כי צעדיה מובילים את הכלכלה הישראלית למקום פחות טוב. לאחרונה נתניהו נפנף בסקירה של ג’י.פי מורגן מלפני יותר משבוע, אך כאשר מחלקת המחקר של אותו בנק השקעות פרסמה אזהרה, היה לו נוח להתעלם ממנה. אחת הטענות היא שהתקשורת מנהלת קמפיין נגד הרפורמה, והבנקים הזרים מוציאים דוחות אזהרה שכאלו כי הם מושפעים מהקמפיין הזה שתופס כותרות בישראל. צריך להיות נאיבי במקרה הטוב, או מניפולטיבי המקרה הרע, כדי להאמין לטיעון הזה, שכן למשקיעים הזרים אין סנטימנט פוליטי, ועם כל הכבוד, ספק שכלכלני הבנקים הזרים נשנעים במחקר שלהם על כותרות שמכתיבים אתרי החדשות בישראל.
אבל נראה כי המצודדים במהפכה המשפטית, זו שדוגלת בשינוי שיטת מינוי שופטים על ידי רוב לפוליטיקאים, (או במלים אחרות, למשנתו של שמחון, לדעת מראש מה השופטים חושבים), מכינים את הקרקע להטלת האשמה על ההידרדרות המהירה שעלולה להתרגש על המשק על כל מי שנתנגד לרפורמה. זה המקום להזכיר שאת הנזק שייגרם לכלכלה הישראלית כולם יספגו, ללא סנטימנט פוליטי, ממש כמו הזרים.
המקטרגים יגידו, אבל למה בסין או בדובאי הידועות כמדינות לא דמוקרטיות, יש משקיעים זרים. כדאי לציין כי מלבד תנאי השכר האטרקטיביים לחברות לייצר בסין, למשל, מבחינת המשקיעים הזרים יש הבדל מהותי בין להשקיע במדינה דיקטטורית שיש בה יציבות, לבין השקעה במדינה שנגררת לחוסר יציבות כתוצאה מניסיון לשנות את חוקי המשחק בהליך בזק.