היקף החיסכון ארוך הטווח המנוהל על ידי הגופים המוסדיים ממשיך לגדול בהתמדה, והגיע לכ-2.2 טריליון שקל, כך לפי דו"ח היציבות המוניטרית של בנק ישראל. מדובר ב-132% מהתוצר של המשק המקומי.
לפי הדוח, 11 גופים מרכזים 90% מהנכסים המנוהלים ומתוכם 4 גופים בלבד מרכזים 50% מהנכסים.
בבנק ישראל כותבים כי לצד גודלם וריכוזיות אחזקותיהם של הגופים המוסדיים בשוק ההון המקומי, חשוב לבחון את מידת הפיזור של תיקי הנכסים שלהם: במקרה של זעזוע משמעותי, דמיון רב בתיקי הנכסים עלול לשמש כערוץ להעברתו ולהפיכתו של אירוע נקודתי לאירוע כלל מערכתי.
ניתוח מידת הדמיון בתיקי הנכסים הסחירים בישראל מעלה כי זו גבוהה מאוד. מנגד, מידת הדמיון בתיקי הנכסים הסחירים בחו"ל נמוכה משמעותית, אם כי עדיין גבוהה ביחס לתבחינים הקיימים. עוד מצא בנק ישראל כי מידת הדמיון הגבוהה בתיק המקומי נובעת, בין היתר, ממיעוט נכסים פוטנציאליים להשקעה, אך, ככל הנראה, גם מהתנהגות עדרית בהשקעותיהם של הגופים המוסדיים.
בבנק ישראל קוראים להמשיך ולעודד גיוון של תיק הנכסים לאור ריבוי אפשרויות ההשקעה בחו"ל ולנוכח הגידול המתמיד בהיקף הנכסים ולבחון את מידת האפקטיביות של האסדרה הקיימת.
מבחינת פיזור גאוגרפי, בבנק ישראל מציינים כי רוב הנכסים הם מקומיים, אולם ניכרת מגמה של יציאת הנכסים לחו"ל: שיעור נכסי חו"ל צמח מכ-10% בתחילת התקופה לכ-25% בסופה. לשם מדידת רמת הדמיון, אנו מתמקדים בתיק המניות הישראליות הסחירות והאג"ח התאגידיות הישראליות הסחירות, שמהווה כרבע (588 מיליארד שקל) מתיק הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים.
בנק ישראל מצא רמת חפיפה גבוהה בתיקי הנכסים של הגופים המוסדיים הישראלים, כלומר עדריות בפעילותם של הגופים המוסדיים בתקופה שבין השנים 2002 ל-2011, אם כי עבודתם התרכזה בתקופה שבה הגופים
המוסדיים היו קטנים יותר יחסית ובפעילות בקבוצות נכסים ולא ברמה של נכס בודד. מעבר לשאלות שנוגעות לתחרות ויעילות, מידת האפקטיביות של הכלים הרגולטוריים ולמספר הגופים האפקטיביים הרצוי במשק, תופעה הדמיון בתיקי ההשקעות מזוהה כמגבירה סיכון מערכתי וכתורמת להעמקת ירידות מחירים של נכסים פיננסים בעתות משבר.