עשרות מנכ"לים ומנכ"ליות של משרדי ממשלה כלכליים חתמו על מסמך מיוחד, שכותרתו: התראת חירום של השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה והחברה בישראל.
בין החותמים מנכ"לים ומנכ"ליות רבים אשר עבדו בממשלות נתניהו השונות "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
לדברי החותמים על המכתב, ההערכה והיציבות לה זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם, תוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי, ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק.
החותמים מציינים כי: "המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
רשימת החותמים על התרעת החירום כנגד פגיעה בכלכלת ישראל בכירות ובכירים ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, בהם: מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי; מנכ"ל רשות החדשנות, אהרן אהרן; המדען הראשי במשרד הכלכלה, ד"ר אלי אופר; יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת; מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב; המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, יגאל ארליך; ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, דוד בועז; מנכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד האוצר, דוד ברודט; מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, דוד ברוך; המדענית הראשית, במשרד התעשיה והמסחר, ד"ר ארנה ברי; הממונה על התחרות, פרופ’ דיויד גילה ועוד בכירים בבנק ישראל לשעבר, רשות שוק ההון ומשרד האוצר.
הנה הנוסח של המכתב:
"אנו, בכירות ובכירים לשעבר בשירות הציבורי ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית.
הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי.
הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של ״בריחת מוחות״ – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת’, ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ’מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית.
המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים. על-כן, אנו מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית."