אורי לוין, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט<br>קרדיט: יח"צ
אורי לוין, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט קרדיט: יח"צ

ועדת הכספים אישרה היום (ב’) את הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט . זאת בהמשך להמלצת הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום).

ועדת שטרום המליצה לפני כשש שנים על הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, במטרה לאפשר תחרות בה יהוו חברות כרטיסי האשראי תחרות על המערכת הבנקאית. אלא שכעת את חברות כרטיסי האשראי צפויים לרכוש גופי הביטוח הגדולים בישראל. הראל הגישה הצעה ל ישראכרט, וכלל לחברת MAX, כך שלא ברורה ההשפעה על התחרות.

יאיר אבידן, המתנגד להפרדה, השתתף בדיון והציג את משנתו, לפיה קיים קושי משמעותי לקבוע באופן חיובי וחד משמעי כי בשלה העת לשנות הגדרת בנק דיסקונט כ"בנק בעל היקף פעילות רחב". עוד הציג אבידן כי אין מידע מובהק, תומך ומבוסס בכדי להצדיק צעד כזה הפוגע בזכות הקניין, וכי עיקר הטיעונים בעד ההפרדה הינם הערכות לגבי פוטנציאל הצעד ואילו הטיעונים שנגד הצעד הינם ברמת וודאות גבוהה יותר. "לי ברור שאין כאן אקדח מעשן ומידע שמצריך הפרדה. אני מודע שאני בעמדת המיעוט. אני חייב לציין את מועד היפרדות חברות האשראי, תקופת הקורונה והשפעתה, ואכן נעשו המון דברים במסגרת הרפורמה. לכן אני משוכנע שלזמן יש ערך על אף החקיקה כאשר יש המלצה על הפרדה. בעיני צריכה להיות מובהקות ותקפות לקבל החלטה כל כך משמעותית במיוחד כאשר יש כאן פגיעה בזכויות הקניין". לצד כך הדגיש אבידן: "אני רוצה להגיד בצורה מאוד ברורה כמפקח על הבנקים, שככל שהועדה תחליט לבצע הפרדה של כאל מקבוצת דיסקונט זה לא יערער את יציבותה של קבוצת דיסקונט ".

יו"ר הוועדה, גפני תהה נוכח הדברים: "למה בלאומי ופועלים כן וכאן לא?".

מצד בנק דיסקונט , חודדה עמדת הבנק בעקבות טענות גופי האוצר השונים, ונטען כי אין תשתית עובדתית ראויה כדי להצדיק קבלת החלטה בעת הזו, אין כל הוכחה לתועלת לצרכן במהלך כי עדיין לא בשלה העת לקבלת החלטה, והשפעת הרפורמות הרגולטוריות שנועדו להגביר את התחרות במערכת, עדיין לא באה לידי ביטוי באופן משמעותי. עוד טענו נציגי בבנק, כי אין הכרח לקבל החלטה בעת הזו, כאשר אפשרות כפיית מכירת כאל תהיה קיימת בעתיד בכל עת באמצעים חקיקתיים שממילא בכוונת הממשלה להוביל כדי להשלים את המהלך, ודחיית מועד קבלת ההחלטה טובה לתחרות. זו "תשמר את חרב ההפרדה מעל צוואר דיסקונט " ותעודדו להמשיך ולנקוט בצעדים תחרותיים משמעותיים, מעבר לאלו שהיה נוקט בהיעדרה. בנוסף, תימנע עליית מחירי האשראי של חברות כרטיסי האשראי כתוצאה מההפרדה. לצד אלה, שבו וטענו בבנק כי אם יוחלט בכל זאת להפריד את כאל מהבנק, יש לבטל את האיסור על מכירת כאל למוסדיים בנוסח התקנות, כאשר, "מצב בו שלוש חברות כרטיסי אשראי ’נמצאות על המדף’ – אבל רק אחת מנועה מלהימכר לגוף מוסדי – הוא מצב מפלה ולא הגיוני". לדברי הבנק לא ברור מתי הצוות במשרד האוצר שאמור לדון בסוגיה יפרסם את המלצותיו ויקדמן לחקיקה, ככל שהיא תבוצע.

במהלך הדיון הקודם בנושא, הציגו האוצר ויתר נציגי הרגולטורים עמדה אחידה כי הפרדת חברות האשראי מהבנקים תרמה משמעותית לתחרות בענף מתן האשראי. אפשרה לחברות האשראי נגישות גם ללקוחות שבאופן מסורתי לקחו הלוואות בבנקים בלבד, והפרדת כאל ו דיסקונט תרחיב עוד יותר את התחרות. לעניין מכירת כאל למוסדיים הוקם צוות במשרד האוצר לבחינת הנושא. נציג משרד האוצר, איתי טמקין, הבהיר כי בכוונתם לפרסם עד ה 23 לפברואר עמדה בנוגע לסוגיות שעלו ולהציגם לשר האוצר במסגרת חוק ההסדרים, לאחר מכן יוכלו להגיע ולהציג את הדברים בפני הוועדה.

יצוין, כי ועדת שטרום, שבחנה את ההפרדה בעבר, קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית. לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים - כאל שנשלטת בידי בנק דיסקונט , ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי - המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתקבע בהמשך, תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו. המלצות ’ועדת שטרום’ עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר נכנס לתוקף ביום 31 בינואר 2017, לפי אחד מסעיפיו, "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%". בהתאם לקבוע בחוק, בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה, נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל. התקנות שאושרו, נועדו לעגן את המלצת ועדת היישום.

על פי הקבוע בחוק, על ההפרדה לצאת לדרך תוך עד 3 או 4 שנים, תלוי באחוז אחזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברת האשראי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 6
    המשכורת שלו גבוהה ממנכלים אחרים?

    זוכר שראיתי בכאן 11 השמצה של עיתנואית על כך שהבנק החליט שלא לשרת עסקים שמפלים אנשים. והיא לא אמרה עמדתה שהיא בעד להפלות רק טענה שהבנקים סוגרים סניפים ובהנהלת דיסקונט רק 30% נשים. מה קשור? כל הבנקים סוגרים סניפים ו30% נשים בהנהלה בכירה אין בהרבה עסקים ובטח בממשלה הנוכחית. אז כמחזיק מניות בנקים שואל באמת - האם המשכורת שלו חריגה לעומת שאר הבנקים או שאתה סתם מחפש תירוצים להשמיץ אותו? כמו כל אלו שמדברים על הפנסיה שיש לרמטכלים רק בגלל שהם בצד השני ולא נגד אלופים שיש בצד שלהם.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 30/01/2023 14:11
  • 1
    אולי עכשיו יש גם הסבר מדוע מנכ"ל

    בנק דיסקונט נכח בהפגנה. עוד שורף אסמים. בעלי המניות...גורנישט. העיקר שמשכורת העתק נכנסת כל חודש לכיס.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • שידור
    • 30/01/2023 13:55