"לפני יומיים הודעתי במכתב לראש הממשלה נתניהו על התפטרותי מהוועדה המוניטרית של בנק ישראל. עשיתי זאת כדי שאוכל לדבר באופן ברור כנגד הרפורמה המוצעת במערכת המשפט והשלכותיה על הכלכלה הישראלית", כך אמר פרופ’ משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהתפטר במחאה מתפקידו.
מבעד לשורות אפשר להבין כי בבנק ישראל עוד נזהרים מלהתייחס באופן פומבי להפיכה המשפטית כגורם שייסכן את הכלכלה. אפשר להבין אותם, שכן בינתיים, מלבד התנגשות הרשויות באופן חסר תקדים ואיומים לנטרל את בית המשפט העליון מכוחו, עוד לא קרה בפועל המהלך. אך הוא נמצא בדרך לחקיקה, כשברקע המחאה מתפשטת לסקטורים שונים במשק. נגיד בנק ישראל אמיר ירון חזר מדאבוס לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו ולפי ההודעה הרשמית של בנק ישראל, "במהלך הפגישה סקר הנגיד את מצב הכלכלה הישראלית ואת האתגרים העומדים לפניה, גם המקומיים וגם בפרספקטיבה בינלאומית. הנגיד ירון שיקף לראש הממשלה סוגיות שונות שעלו בהקשר הישראלי בדיונים שקיים עם בכירי הכלכלה העולמית ועם בכירי חברות הדירוג בשבועות האחרונים", כך לפי הודעת בנק ישראל.
בשפה פחות מכובסת, הנגיד הבהיר את ההשלכות של צעדי הממשלה בעיני השוק הבינלאומי. מעבר לכך, קשה להניח מה היה בשיחה בין הנגיד, שהוא מינוי של נתניהו, לבין ראש הממשלה שעשוי להימצא בניגוד עניינים נוכח התיקים שמנוהלים נגדו בבית המשפט.
בתקשורת תיארו זאת כ"פגישה דחופה" ובבנק ישראל מיהרו להכחיש את הדחיפות. השאלה היא מדוע בבנק ישראל נזהרים מלהביע עמדה כלשהי שלא בחדרי חדרים, כמו מתעלמים מהמצב? הרי אם יש סיכון לכלכלה הישראלית מדוע בבנק משאירים את הזירה ללשעברים?
חזן התפטר וחברות בוועדה והבהיר כי הוא פורש נוכח הרצון שלו לפעולה בזירה הפוליטית נוכח הסיכון שיש להתריע בפניו, כמו הורדת דירוג לכלכלה הישראלית ובריחת הון. השאלה היא מדוע חזן לא אמר זאת במסגרת הדיונים של הוועדה המונטרית בבנק ישראל? האם הוא מתפטר בגלל הסיבה הזו, שהכל נהיה פוליטי, ובנק ישראל חושש מלהתייחס לרפורמה באופן רשמי? את מה שהבנק לא אמר אמרו הנגידים לשעבר קרנית פלוג ויעקב פרנקל, אגב שניהם מינויים של נתניהו, ובכירי הכלכלנים הזהירו גם הם בעצומה שעליה חתמו.
חזן הסגיר השבוע בפודקאסט ’האינטרסנטים’ של "The Marker" כי גם לזהירות שבה נוקטים בבנק ישראל יש תוקף. בבנק לא יוכלו עוד להתעלם מתמרורי האזהרה, אם כי בינתיים גם סוכנויות הדירוג הבינלאומיות לא ממהרות לחרוץ את הדין. חזן מעריך כי שורה כזו, שמתייחסת לסיכון הפוליטי, תופיע בקרוב בהודעות בנק ישראל הקרובות. הבעיה היא שברגע שזה קורה מדובר כבר בסיפור אחר לגמרי. לא רק בספקולציות עסקינן אלא באזהרה של הבנק בעצמו מפני סכנה אפשרית למשק או להששקעות זרות, ולזה תהיה אזן קשבת לא רק אצל חברות הדירוג והכותרות שיעשו בעולם, אלא בעיקר אצל המשקיעים הזרים.
אבל בינתיים, אם שואלים את בנק ישראל, הוא חושש בעיקר מהסכמי השכר הקרובים שעלולים לתדלק את האינפלציה, ולא חושש מהאטה בענף ההייטק כי הוא מבוזר יותר מכפי שהיה במשבר הדוט. קום. לגבי דבר אחד אין מחלוקת, והוא שהכנסות המדינה ממסים שהיו פנומנליות אשתקד, לא יחזרו השנה, בין היתר כתוצאה מהאטה בגיוסים בענף ההייטק.
בינתיים, גילוי דעת עליו חתמו כ-270 כלכלנים בכירים, מזהיר כי "מהלכי הממשלה יגרמו נזק חסר תקדים למשק". על כל חותמים שורה של כלכלנים בכירים כמו מנואל טרכטנברג, יוג’ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב.
אם נגידים לשעבר, כלכלנים לשעבר וחבר ועדה מוניטרית אחד אומרים בקול את מה שבבנק ישראל נזהרים להגיד, זה אומר דרשני. בבנק ישראל מתייחסים בעיקר למספרים ולתחזיות שלא לוקחות בחשבון סיכון פוליטי, ומקווים שצעדי הממשלה לא יגדילו את הגרעון מעבר ל-1.8%. לפי הלך הרוח של בנק ישראל נראה שהתייחסות לסיכונים למשק יהיו רק אחרי שאלו חלילה יקרו.