סך ההיטלים שניגבו בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע הסתכם ב-4.54 מיליארד שקל, מתוכם כ-2 מיליארד שקל היטלים חלוטים - כך הודיעה היום רשות המסים. בשנה החולפת גבתה רשות המסים 3.28 מיליארד שקל מהיטלים כאשר 1.59 מיליארד שקל מתוכם הפך חלוט (כלומר כספים שיש לגביהם מחלוקת).
קרן העושר של אזרחי ישראל אמורה לצבור את כל ההכנסות שיגיעו לקופת המדינה ממס רווחי היתר המוטל על מאגרי גז מאז 2011 (ששינסקי 1), וההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי אוצרות טבע מ-2015, בהם אשלג, ברום, מגנזיום ופוספט (ששינסקי 2). בתום ארבע שנות איחור, קרן העושר, שנועדה לנהל את הכנסות מדינות ישראל מהפקת הגז הטבעי, נפתחה ביוני האחרון לאחר שהצטברו בה 1.14 מיליארד שקל.
ההערכות לכספים שיצטברו בקרן העושר פחתו עם השנים בהדרגה, וכיום מעריכים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שבשנת 2050 הקרן תצבור כ-32 מיליארד דולר בלבד. תחזית רשות המסים מעריכה כי עד שנת 2032 סך ההיטל שישלמו החברות השונות, ובעיקר חברות הגז, יעמוד על 12-10 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך משמעותית מההערכות הראשוניות. לשם השוואה, ב-2013 צפה נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, כי הקרן תצבור כ-14 מיליארד דולר.
נזכיר כי 3.5% מהקרן מועבר לתקציב בכל שנה למטרות המוגדרות בחוק, כמו הגנת הסביבה וסעיפים ספציפיים. אלא שסעיף חבוי בקווי היסוד של הממשלה שנבחרה מחייב את כל הסיעות החברות בקואליציה לתמוך בהצעת חוק שאמור לקדם בנימין נתניהו, שלפיה כספי הקרן יופנו להשקעות בתשתיות בישראל בתחום התחבורה והדיור ולא להשקעות.
בבנק ישראל ובאוצר צפויים להתנגד להסתת הכספים של קרן העושר שמטרתם הוכתבה עוד קודם להקמת הממשלה. יו"ר קרן העושר, ירום אריאב, אומר כי אופק ההשקעה הוא למשך 50-40 שנה, כאשר הקרן נועדה עבור צמצום המחלה ההולנדית. כלומר, הסכנה שההצלחה באיתור גז עלולה להביא לחיזוק נוסף של השקל - ולפגוע בענפים אחרים במשק. בעיקר, אלו שמייצאים או תחליפי ייבוא. אותה ה"מחלה" קרתה להולנד כאשר היא גילתה שדה גז ענק.