החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (ד’) אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2022. יחס החוב-תוצר הציבורי הצטמצם בכ-7% ל-60.9% ב-2022. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ירד ב-7% הסתכם ב-59.2% לעומת 66.2% בשנת 2021.
יחס החוב לתוצר הינו אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל וכן בעל חשיבות לקביעת דירוג האשראי שלה. לשם השוואה, יחס החוב הציבורי מהתוצר בפולין הוא 49%, בשוויץ הוא 40%, בבריטניה הוא 87%, ספרד ב-114% וביפן יחס החוב הציבורי נאמד ב-264% מהתוצר של המשק.
הזינוק החד שרשמה הממשלה בכנסות ממסים בשנה החולפת היתה יוצאת דופן, ובצל החששות להאטה וירידה בהיקף האקזיטים, כמו גם פיטורים בחברות הייטק, ובהתאם להערכת בנק ישראל, אין מה לצפות כי ב-2023 הכנסות המדינה ממסים יהיו גבוהות גם הן.
הירידה החדה ביחס החוב התוצר נבעה מהצמיחה החדה של התוצר (בשיעור של 6.3%) וכן מהקיטון בחוב הממשלתי (כ-7 מיליארד שקל). שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6% מהתוצר אשר נבע בעיקר מהגידול החריג בהכנסות המדינה בשנה זו.
הנתונים החזקים של המשק לא מתיישבים עם הקמפיין של מפלגת הליכוד בבחירות שם טענו כי המשק במשבר. למעשה, המשק רשם צמיחה חזקה, בין הגבוהות במדינות המערב, כאשר קצב העלייה בשיעור האינפלציה בישראל היה נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. בהתאם לכך, התוכנית שהציגו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ’, לא כללה הטבות חריגות לציבור. בבנק ישראל יכולים להיות מרוצים בהתאם, בתקווה שהגירעון של הממשלה לא יעלה על 1.8% מהתוצר.
בשנת 2020 עמד שיעור החוב הציבורי מהתוצר על 70.7%. בכך, החוב הציבורי ביחס לתוצר השלים ירידה מצטברת של כ-10% בשנתיים האחרונות וחזר לתוואי הירידה שאפיין אותו טרום משבר הקורונה.