הצהרות הממשלה על כוונתה לסייע בהורדת המחירים היא לגיטימית, אך להערכתנו אם הדבר ייעשה בעיקר על ידי עלייה בגירעון הממשלתי זהו מתכון לכישלון. עלייה עקבית בגירעון עלולה לפגוע במוניטין הפיסקאלי החיובי של ישראל שיבוא לידי ביטוי בפיחות השקל. דבר שלעצמו יגדיל את האינפלציה המיובאת ובכך יכול להפוך את צעדי הממשלה להורדת מחירים לחסרי תועלת. בנוסף, דינמיקה כזו אם תתממש גם תחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר למשך זמן ממושך יותר כדי למתן את הלחצים לפיחות.
בראשון הקרוב יתפרסמו מדדי המחירים לדצמבר ולהערכתנו המדד יעלה ב-0.3% עד 0.4% לאור העלייה במחירי הדלק, הרכבים, השכירות, לצד עליות מתונות יותר במחירי המזון וההלבשה (חורף חם מהרגיל). המדד יקוזז על ידי ירידה עונתית במחירי הנופש. כך במבט לאחור האינפלציה צפויה להישאר ללא שינוי ברמת שיא (5.3%). לגבי מדד ינואר אנו צופים עלייה של כ-0.2%-0.1% כאשר ירידה עונתית במחירי ההלבשה תקוזז עם עלייה במחירי המזון וכמובן העלייה הגבוהה במחירי החשמל והמים.
ישנה אי-וודאות בתחזיות לטווח הקצר כאשר אנו ממתינים לראות מתי יתממשו בפועל הצהרות שר האוצר על ביטול ההיטל על הכלים החד פעמיים והמס על המשקאות הממותקים, לצד ההצהרות על הקפאת/צמצום העלייה במחירי החשמל והמים.
ללא התערבות משמעותית של הממשלה בחודשיים הקרובים אנו צופים שהאינפלציה במבט לאחור תישאר מעל ל-5%. בהמשך השנה (וכל עוד שלא נראה התאוששות משמעותית בפעילות בסין) נראה התמתנות בקצב עליית המחירים לאור הירידה באינפלציית הסחורות העולמית, ההקלה בשרשראות האספקה וכמובן העלייה בריבית בנק ישראל שתתורגם לירידה בביקושים.
עם זאת, כפי שציינו בעבר להערכתנו האינפלציה בישראל "דביקה" יותר בהשוואה לארה"ב לאור שוק העבודה שיותר מאוגד, הסכמי השכר המתגבשים בסקטור הממשלתי, הדמוגרפיה החיובית והעלייה מהעולם, התחרותיות הנמוכה בחלק מהענפים, מחירי שכר הדירה ועוד’. לכן כפי שציינו בשבוע שעבר אנו לא פוסלים שבנק ישראל יעלה את הריבית בחודשים הקרובים מעבר לתחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל (4%) ומעבר למה שגלום כיום בשוק האג"ח.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של הראל פיננסים**