"אי הוודאות בקשר להשפעה הכלכלית של מדיניות הממשלה מעיבה על האפיקים המקומיים" - כך כותב אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב בסקירתו השבועית. לדבריו, פרמיית הסיכון CDS של ישראל עלתה בחודש האחרון בניגוד למרבית המדינות בהן פרמיית הסיכון ירדה. בקרב המדיניות הדומות לישראל, העלייה בפרמיית הסיכון בישראל היתה החזקה ביותר.
קשה שלא להיזכר בסחרור הפוליטי שאליו נקלעה בריטניה בגלל צעדיה של ראשת הממשלה ליז טראס שהתפטרה במהרה מהתפקיד לאחר כישלון טוטאלי שהעמיד את בריטניה על פני תהום. אחרי שפעלה להרחבה פיסקלית בזמן אינפלציה, התגובה בשוק לא איחרה לבוא והמטבע נפל לשפל.
"בשבועות האחרונים מזהים ניתוק הקשר בין שער החליפין של השקל/דולר למדד S&P 500 שהיה הדוק מאוד בשנים האחרונות", כתב ז’בזינסקי. "לפי הקשר, ברמתו הנוכחית של ה-S&P 500 השקל צריך להיות חזק יותר לפחות בכ-2%. למעשה, השקל היה המטבע החלש ביותר בעולם בחודש האחרון למעט המטבע הארגנטינאי והרוסי. מרווחי האג"ח הדולריות של ישראל נפתחו לאחרונה (המרווח ל-8 שנים עלה בכ-0.45% לכ-0.65%). מורגשת חולשה באפיקי ההשקעה הישראלים כמו המניות, שהשיגו ביצועים נחותים ביחס למקבילים בחו"ל".
הממשלה תתערב בקבלת ההחלטות של בנק ישראל?
נראה כי מלאכתה של הממשלה תיעשה בין כה וכה על ידי בנק ישראל שרמז כי הליך העלאות הריבית קרוב למיצוי. "בשבוע שעבר בנק ישראל אותת שהוא קרוב לסיום מחזור עליית ריבית, לאחר שהעלה אותה ב-0.5% ל-3.75%. אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית ריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%. עליית ריבית ל-4% כבר מגולמת בשוק", מעריך ז’בזינסקי.
מדוע בחר בנק ישראל כבר בשלב זה לרמוז שעליית ריבית קרובה לסיום, למרות שקצב האינפלציה עוד צפוי לעלות בחודשיים הקרובים?
"השפעת הריבית מתרחשת בפיגור. במחזורי עליית ריבית מאז 1996 הריבית אף פעם לא נעצרה אחרי השיא באינפלציה, אלא במרחק של בין 1-4 חודשים לפני השיא. לפיכך, המקרה הנוכחי לא חריג. מלבד עליית ריבית, בנק ישראל מבצע למעשה צמצום כמותי (QT) ע"י ספיגת הנזילות באמצעות הנפקת המק"מים. הוא הגדיל הנפקות המק"מים בכ-30 מיליארד שקל לחודש. ספיגה חודשית של 30 מיליארד שקל שקולה ל-1.8% תמ"ג. לצורך ההשוואה, ספיגת הנזילות בארה"ב באמצעות צמצום מאזן ה-FED בקצב של 90 מיליארד דולר בחודש מהווה רק כ-0.4% מהתמ"ג האמריקאי.
"נוסיף גם את ההשפעה על השווקים של פדיון חוב נטו בסך של כ-50 מיליארד שקל ע"י הממשלה בשנה האחרונה (הזרמת נזילות לשוק) לעומת גיוס נטו צפוי של 50-60 מיליארד שקל שצפוי השנה. בישראל ההשפעה המרסנת של עליית ריבית חזקה יותר ממדינות רבות בגלל שבישראל יש הרבה הלוואות בריבית משתנה, כולל המשכנתאות וההלוואות הצרכניות והעסקיות", כתב ז’בזינסקי.