"לא נעשה שום דבר שלא נכון לסולגרין או לג’נריישן", כך אמר ארז בלשה, מנכ"ל ג’נריישן קפיטל, בשיחת זום עם המשקיעים לאור החששות מזכייתה במכרז שבו זכתה לרכישת הקרקעות בנאות חובב ורמת בקע להקמה של פרויקט אנרגיה מתחדשת שהעיב על המניה.
"מדובר בהשקעה מצויינת חסרת תקדים, אין הרבה פרויקטים כאלה ולא יהיו בשנים הקרובות", אמר בלשה. "נכון אירוע ארה"ב מעיב עלינו אבל זה לא מונע מסולגרין להיות שחקן מפתח באסדרה החדשה. אכן סולגרין תשלם מקדמה וזה מספר מהותי ואנחנו מבינים את זה. אם חברה בהיקפים גדולים יותר היתה צריכה לרתק סכום כזה זה היה יותר פשוט, אבל אנחנו בוחנים באופן שקול והגיוני את כל המשמעויות של הפרויקט הזה".
בשוק ירדה אתמול מנייתה של סולגרין במעל 20% בצל חששות המשקיעים כי העסקה שאפתנית מדי, גם מבחינת התכנון וגם מבחינת ההקמה. "החישובים שהמשקיעים עושים על הקפקס לא רלוונטים למתח עליון. זה מתקן אחר לגמרי ממה שהשוק מכיר. נמשיך להסביר מדוע מבנה ההכנסות אין בו פוזיציה לא סבירה. אני מניח שבמהלך הזמן כל השוק יתכנס להנחות דומות. בעוד מספר שנים יידרש הון עצמי לא גדול ביחס לפרויקטי מגה, כרגע המקדמה דורשת הזרמת הון ונתמוך בהנפקת המניות הקרובה שתידרש סולגרין, כי זה פרויקט סופר אסטרטגי".
בסולגרין מדגישים כי מחירי החשמל שנלקחו בחשבון מאוד מידתיים, וכי השוק עובר שינוי גדול מאוד והם מביאים יתרון לגודל כג׳נריישן בשוק החשמל. להערכתם, כמו שהם זכו במכרזים בהפרשים גדולים לפעמים והפסדנו במקרים אחרים, פער מחירים לא בהכרח הןא אינדיקציה לטעות, והרבה פרויקטים גדולים שחשבו שההצעה יקרה התבררו כבוננזה אדירה. עוד מדגישים בסולגרין כי מדובר בהקמת תחנת כח נדירה של 520 מגה וואט שתתחרה במחזמים ויש לה יתרון תחרותי אדיר.
בסולגין ענו על השאלות ההנדסיות לגבי הקרקע, ומדברים על התפתחות טכנולוגית של הפאנלים הסולארים, כך שעוד 4 שנים מהיום, היא תוכל להתקין את מה שהיא תכננה מבחינת ניצולת של הפאנלים הסולארים. לגבי השטח ברמת בקע, שכולל שטח אש ויער, בסולגרין אומרים כי לקחו בחשבון את ההגבלות הללו ומאמינים כי יחד עם משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל הם יצליחו לנצל את ההספק המלא של השטח.
בשיחת המשקיעים נשאלה סולגרין האם היא עשויה לסגרת מהמכרז נוכח הקשיים. אלדד פרשר, יו"ר סולגריןאמר: "סולגרין בישראל היא שחקן אנרגיה זו האסטרטגיה שלה. בכל מחיר? ברור שלא. הפוך הוא, אני חושב שארז אמר בצורה ברורה, התשואות במכרז הזה הן דו ספרתיות. אנחנו רואים מול העיניים תשואה דו ספרתית, ואנחנו בודקים את עצמנו. האם ניסוג? אנחנו נבחן את מצבנו בימים הקרובים, אנחנו לא מתעלמים, אין פה מונוליטיות מחשבתית, אנחנו רואים מה השוק עושה, אנחנו קוראים דברים שלא מסכימים איתם אבל אנחנו יכולים לעשות את המכרז הזה. זו קפיצת מדרגה מהותית אבל לא נעשה זאת אם נחשוב שיש סיכון מהותי לחברה. האם המשמעות היא לסגת מהמכרז? לא. אנחנו חושבים שהמכרז הזה מצויין אבל אם נגלה שמשהו בהנחות שלנו או ניהול הסיכונים דורש החלטה אחרת - לא נהסס לקבל אותה. אנחנו אנשים רציונלים, בטח לא פועלים מאגו".
"להערכתנו מדינת ישראל הולכת לכיוון של מודל שוק. זהו מודל לא רק ביליטראלי, בסוף זהו מודל שיש בו ניהול של ריבוי משתתפים. מכיוון שהיכולת לכייל את התוצאה האופטימלית בניהול אנרגיה, קשורה לפרופיל הצריכה של משתמשים רבים. היכולת להרכיש לקוח, לתת לו ניהול אנרגיה נכון, היכולת להעביר ולנהל אנרגיה בין לקוחות שונים בעלי פרופיל צריכה שונים, זוהי יכולת אסטרטגית, היא בבית, היא עוד לא מושלמת, היא תדרוש השקעות נוספות, ולצורך העניין זה יתרון תחרותי. כדי שהוא יבוא לידי ביטוי צריך לשים על המדף אנרגיה מתחשת ואנרגיה מתכלה, כדי שאפשר יהיה לנהל שיח עם הרבה לקוחות ולכן המכרז הזה הוא אסטרטגי", אמר פרשר.