כותרות האתרים מלאות ב"חמשת ימי המסחר" שבהם ירדו שוקי המניות מעבר לים, כדי לסמן את הימים שבהם נרשמו ירידות חדות שהיו המשמעותיות בשווקים הפיננסים. אבל מי שעוקב אחר הבורסה באופן שוטף לא היה צריך את התזכורת הזו כדי להבין מה קרה השנה.
את הפלישה של רוסיה לאוקראינה בחודש פברואר השנה קשה היה לחזות. מלבד המודיעין האמריקאי, אף אחד לא חשב שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יפלוש למדינה השכנה ובכך יוסיף דלק לאינפלציה. זו האחרונה הרימה ראש בצל שיבושים בשרשרת האספקה העולמית בעקבות הסגרים שהושתו עם משבר הקורונה, ואלו פגשו את ההיצע האדיר בחסות הכסף הזול שהוזרם לשווקים הפיננסים זה מעל עשור נוכח הריבית האפסית ששררה מאז 2008.
בעקבות הפלישה לאוקראינה סדרי עולם השתנו, ומחירי הסחורות זינקו לרמה הגבוהה ביותר מאז 1974, הנפט חצה את הרמה של 120 דולר לחבית, קצב האינפלציה בארה"ב עלה לשיא של 40 שנה, ומכאן נסללה הדרך להעלאת הריבית.
אלא שלמשקיעים לקח קצת זמן להבין שהפד האמריקאי הפך צד בתקליט עוד לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אחרי שלא הפנים שהאינפלציה אינה טרנזיטורית (מונעת מגורמים זמניים), מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי האמריקאי רק בחודש נובמבר שעבר שינו את המדיניות האולטרה מרחיבה שהונהגה בעשור האחרון והחלו להדק את התנאים הפיננסים. בניגוד למרץ 2020 במשבר הקורונה, או משבר הסאבפריים ב-2008, הפעם הירידות בשווקים הפיננסים היו הדרגתיות. זה משקף את העובדה שלמשקיעים לקח די הרבה זמן להבין שהפעם הפד לא יעמוד מאחורי השווקים הפיננסים, אלא להיפך.
כדי לרסן את האינפלציה בבנק המרכזי יזמו מיתון כדי לקרר את הכלכלה בתקווה שזה לא ירסק אותה, ובכך למעשה למלא את התפקיד העיקרי שלשמו קיים הבנק הרכזי - לשמור על יציבות מחירים. והדרך לעשות כך עוברת בראש ובראשונה בהעלאת הריבית. ואכן, קצב העלאות הריבית בארה"ב היה המהיר ביותר מאז ימי פול וולקר כנגיד אי שם בסוף המאה שעברה על מנת לרסן את ההיפר אינפלציה שנרשמה אחרי משבר הנפט של שנות השבעים. אבל נראה של’מר שוק’ לקח זמן להיפרד מהמנטרה שבו החזיק בעשור האחרון שהפד יעזור בכל מצב, מה שליווה את העליות שנרשמו בשווקים בעשור הקודם וביתר שאת אחרי מרץ 2020 עד השנה שחלפה.
ואיפה אנחנו היום? הליך העלאות הריבית על פניו עשוי להגיע לכדי מיצוי, אלא אם האינפלציה בארה"ב תחזור לטפס. נראה ששיאה של האינפלציה בארה"ב מאחורינו לעת עתה, אלא שבשוק חוששים שהאינפלציה דביקה ולא יהיה כל כך פשוט להשאיר אותה מאחור. ובכל זאת, גוברים הסיכויים שהפד אכן יצליח לספר ’נחיתה רכה’ לכלכלה, כלומר להעלאות את הריבית ולרסן את האינפלציה מבלי לגלוש למיתון שמוגדר כהתכווצות התוצר במשך שני רבעונים ברציפות, שכן נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה בארה"ב ושוק העבודה עודנו חזק.
השנה לא נרשם ראלי סנטרה קלאוס בשווקים הפיננסים מהסיבה שהעלאות הריבית עדיין פה. הפד מרמז על אפשרות להאטת קצב העלאות הריבית בהמשך אך אסור להתבלבל, הכל יכול להתהפך שוב, האינפלציה עלולה לחזור טפס, למרות שלפי התחזיות היא צפויה להתמתן ב-2023, ולראייה מחירי הסחורות ירדו בעשרות אחוזים מהשיא. כדי שהאינפלציה תמשיך לטפס בקצבים שנרשמו השנה, זה אומר שהמחירים צריכים לעלות שוב בחדות, ועולה שאלה האם יש להם לאן לטפס נוכח ההאטה והחששות למיתון.
בכל מקרה, אף אחד לא יודע מה יהיה חודש קדימה, ואת זה הפד האמריקאי בעצמו מביע בהודעות הריבית האחרונות. ההחלטות שיקבלו בבנק המרכזי יהיו תלויות נתונים, בעיקר בכל מה שקשור לאינפלציה. ולכן, צריך לקחת את התחזיות בערבון מוגבל, כפי שראינו בחודשים האחרונים, אלו נוטות להשתנות חדשות לבקרים נוכח חוסר הודאות ובעקבות הנתונים שמגיעים מהכלכלה הריאלית.