למרות הדיווחים על פיטורים במשק נראה ששוק העבודה נותר יציב יחסית. שיעור האבטלה בישראל ירד בחודש נובמבר ל-4.1% לעומת רמה של 4.3% בחודש הקודם, ושיעור התעסוקה עלה ל-60.6% בנובמבר לעומת 60.3% בחודש אוקטובר - כך פרסמה היום (ב’) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אם מחברים את נתוני התעסוקה הללו יחד עם נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על עלייה של קצב האינפלציה ל-5.3% בקצב שנתי, אז אפשר להסיק ששוק העבודה חזק מספיק כדי להתמודד עם העלאות ריבית נוספות במשק על מנת לרסן את האינפלציה שחורגת מתחום היעד של בנק ישראל ביותר מ-2%.
אלא שלפי הערכות בנק ישראל צפוי ככל הנראה להסתפק בהעלאת ריבית של 0.5%, ברקע לחששות מהאטה, כשברקע קצב הצמיחה במשק ברבעון השלישי תוקן מטה באמדן השלישי ל-1.9% בחישוב שנתי. "ההאטה בצמיחת המשק והריבית הגבוהה יביאו לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ובמחצית השנייה של 2023 נראה בלימה בעליית מחירי שכר הדירה", כך לפי כלכלני בנק הפועלים שצופים אינפלציה של 2.8% ב-12 בחודשים הקרובים. "השיקולים של בנק ישראל הם דומים לכן לאלו של הבנקים המרכזיים העיקריים, למעט אולי החשש הגובר של קובעי המדיניות מהשפעות שליליות של הריבית על נוטלי המשכנתאות בשנים האחרונות. האינפלציה השנתית תחל לרדת להערכתנו בעוד חודשיים, ובנק ישראל יוכל לעצור את עליית הריבית ברמה של 3.75%-4.0%".
אפשר לדמיין איך נתון תעסוקה כזה חיובי היה משפיע אם הוא היה יוצא בארה"ב ששם הפד מודאג כמו פה מספירלת שכר שתתלק את האינפלציה. תמונת המצב כיום משקפת מאבק בין הבנקים המרכזייים לבין השוק. בעוד שהפד האמריקאי והבנק האירופי מאותתים כי העלאות הריבית הדרושות יהיו גבוהות יותר מהצפוי, השוק מסמן בואו של מיתון שיאלץ את הבנקים המרכזיים לעצור את העלאות הריבית. "הבנקים המרכזיים שפכו מים צוננים וכיבו את פרץ ההתלהבות מירידת האינפלציה. האינפלציה השנתית במדינות המפותחות מתמתנת מעט, אך רמתה עדיין גבוהה ומאלצת את הבנק להמשיך עם תהליך העלאות הריבית. בשבוע החולף העלו מספר בנקים מרכזיים את הריבית ואותתו שהעלאות אלו יימשכו גם ב-2023, גם אם במינון נמוך יותר, ושהריביות יוותרו גבוהות לאורך זמן, עד שיהיה ברור שהאינפלציה חוזרת ליעד", כתבו כלכלני פועלים.