בנק ישראל הצביע מספר פעמים בעבר על כך שישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. למרות ששיעור בעלי ההשכלה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, הישגי התלמידים במערכת החינוך נמוכים ביחס לעולם ורמת מיומנויות יסוד של העובדים במשק נמוכה גם כן מהממוצע ב-OECD.
פערי המיומנויות מתחילים בגיל צעיר, כך שטיפול בבעיה חייב להתחיל כבר בגיל צעיר כדי למנוע את ההתמדה והגידול בפער בגילאים מאוחרים יותר. בדו"ח הפריון, ובמסמכים אחרים שהגיש בנק ישראל לממשלה הצגנו סט המלצות בנוגע לשיפור מערכת החינוך, שלה התפקיד המרכזי בטיפול ושיפור ההון האנושי של הדור הצעיר.
אחת ההמלצות העיקריות, עוסקת בחינוך בגיל הרך. כיום, חוק חינוך חינם מגיל 3 מאפשר לרוב המוחלט של הילדים להשתלב במסגרות חינוכיות ונעשות פעולות שונות לקידום איכות החינוך והטיפול במעונות. כפי שציינתי, מאחר ששנים אלו הן המשמעותיות ביותר ברכישה אפקטיבית של ידע ומיומנויות יש משמעות קריטית להמשיך לקדם תכניות אלו.
למרות זאת, ההוצאה בישראל על מסגרות לפעוטות עד גיל שנתיים נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית. למרות המאמצים הרבים שנעשים על ידי הגורמים האמונים בתחום זה, הוצאה נמוכה מגבילה מאוד את האפשרות לספק שירות חינוכי איכותי לילדים במסגרות אלה.
לאור זאת, המלצנו בעבר לשקול להרחיב את מימון מסגרות החינוך גם לגילים נמוכים יותר. בד בבד, הספרות מראה כי תרומה של מסגרות חינוך בגיל הרך מתבטאת בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות ולכן, בחשיבה במונחי "עלות – תועלת" חשוב למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, להתנות זאת במיצוי כושר עבודה ולהימנע מסבסוד גורף.
על מנת לקדם את ההון האנושי בישראל הדגשנו מספר פעמים בעבר כי יש לטייב את איכות ההוראה בישראל. נדרש לבנות תשתית להערכת מורים אפקטיבית המבוססת הן על הצלחתם לשפר ציונים ומיומנויות בקרב התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים. בנוסף, עלינו לוודא שדור העתיד של שוק העבודה הישראלי, אשר נמצא כבר בינינו ועושה את צעדיו הראשונים בבתי הספר ברחבי ישראל, יקבל בעת לימודיו בשנים חשובות אלו את הכלים הלימודיים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות להצלחה בשוק העבודה. יש לכך חשיבות עצומה, על מנת שיוכלו להוביל את הכלכלה הישראלית להמשך צמיחה ושגשוג.
כפי שאמרתי, בנק ישראל ניסח עוד מספר רב של המלצות לשיפור ההון האנושי, וגם היום אנחנו עובדים במרץ כדי להגיש לממשלה הנכנסת המלצות מעודכנות.
לפני שאסיים, אבקש לומר כמה מילים במבט צופה פני עתיד. ההתפתחות הטכנולוגית מאתגרת הרבה תחומים, וגם הדרך שבה אנחנו חושבים על ההון האנושי עשויה להשתנות.
כך למשל, לפיתוח של בינה מלאכותית (AI) יש פוטנציאל להשפיע במספר דרכים על האופן שבו אנו חושבים על הון אנושי. אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן בינה מלאכותית יכולה להשפיע על ההון האנושי היא על ידי אוטומציה של משימות ותהליכים מסוימים המבוצעים כיום על ידי בני אדם. זה, עשוי להוביל לשינוי בסוגי הכישורים המוערכים בכוח העבודה, כמו גם לשינויים בסוגי המשרות הזמינות.
במקביל, הפיתוח של בינה מלאכותית עשוי ליצור הזדמנויות עבודה חדשות עבור אנשים המיומנים בפיתוח, תכנות וניהול מערכות בינה מלאכותית. זה יכול גם להוביל לפיתוח של תעשיות חדשות המבוססות על שימוש בבינה מלאכותית. בסופו של דבר, ההשפעה של AI על ההון האנושי תהיה תלויה באופן האימוץ והשימוש בו, כמו גם במדיניות וביוזמות שיוקמו כדי לתמוך במעבר לכוח עבודה אוטומטי יותר. ישנה חשיבות לכך שקהילות וארגונים יישארו מעודכנים בהתפתחויות ב-AI ולהיות פרואקטיביים בהסתגלות לשינויים פוטנציאליים בשוק העבודה.
איך אני יודע שאני לא לגמרי טועה פה? כל 2 הפסקאות האחרונות שהקראתי נכתבו בשלמותן ע"י "CHAT-GPT" כלי הבינה המלאכותית שהושק בחודש שעבר.
הקוריוז הנחמד הזה ממחיש בצורה חד משמעית, כי ישנה חשיבות עליונה לטיפוח ההון האנושי ושיפורו המתמיד תוך הימצאות בחזית הטכנולוגיה. אגב, לא רק העובדים והתעשייה יאותגרו על ידי הטכנולוגיות המתקדמות; אלא גם עולם המחקר. כך למשל, אחד הנושאים המעסיקים את הספרות בשנים האחרונות הוא אילו עובדים יוחלפו בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. בעבר, היה מקובל לחשוב כי אלו יהיו אלה עם פריון העבודה הנמוך. בשנים האחרונות, יש עיסוק מחקרי רב בנושא זה. לדוגמא, חוקר מוביל בשם דרון אג’מוגלו, מראה כי בתנאים מסויימים, יהיו אלה דווקא העובדים ממרכז התפלגות הפריון. עסקתי בנושא בהרחבה בהרצאה שנשאתי באגודה הישראלית לכלכלה לפני שנה וחצי, ודומה כי הדברים נהיו אף יותר רלוונטיים. זוהי רק דוגמא אחת לאתגרים המוצבים בפנינו – חוקרים, כלכלנים ואנשי המדיניות.
***הכותב אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל***