יו"ר ועדת הכספים הזמנית, כ"ח משה גפני מיהדות התורה, פרסם היום (ב’) הצעת חוק להקפאת הריבית על המשכנתאות. לפי ההצעה, שממתינה לחתימה של חברי הכנסת לפי הגשה, עד העלאה של 1% בשנה בריבית במשק - הריבית על המשכנתאות לא תעלה. אם שיעור הריבית במשק יעלה ביותר מ-1% בשנה, הבנקים יהיו רשאים להעלות את הריבית עד מחצית שיעור העלייה בפועל באותה שנה.
גפני מבקש להקל על נוטלי המשכנתאות החדשים לאחר העלאת הריבית במשק מרמתה האפסית ל-3.25% כיום. אלא שהמהלך של גפני תוקע מקלות בניסיון לרסן את האינפלציה. העלאות הריבית מצד בנק ישראל מטרתן היא לרסן את האינפלציה שחצתה את הרמה של 5% ב-12 החודשים האחרונים. הדרך המהירה לצמצם את הביקושים מצד בנק ישראל ואת ההכנסה הפנויה של הציבור, היא דרך העלאת הריבית שמכבידה ישירות על נוטלי המשכנתאות, בשאיפה שאלו יהדקו חגורה והירידה בביקושים תוביל להורדת המחיר במשק. ההצעה של גפני מנטרלת חלק מהותי מכוחו של בנק ישראל בריסון הביקושים.
מעבר לכך, לפי רמיזות נגיד בנק ישראל מההודעות האחרונות, הליך העלאות הריבית קרוב למיצוי וכלל לא בטוח שתהיה העלאה של אחוז נוסף בשנת 2023 כולה. אבל מטריד יותר ההשפעה על מחירי הדיור. כמו תוכניות מחיר למשתכן שבאה לסייע לזכאים אך תרמה לביקושים, גם המהלך של גפני לא מתיישב עם הרצון לקטוע את קצב עליות מחירי הדיור שכן ההקלה עשויה לזמן עלייה בביקוש לדירות שגם ככה נמצא מעל ההיצע בשוק.
מעבר לכך, ההצעה של גפני לא מתחשבת בסיכון שלוקח הבנק בעת מתן משכנתא ללווים, שכן הסיכון מגולם בגובה הריבית. הבנקים הם לא גופים ללא מטרת רווח, אז או שהמדינה תיאלץ לסבסד את ההצעה של גפני, וכך יווצר מצב אבסורדי שבו מחוסרי דיור יממנו דרך המסים שהם משלמים למדינה דירה לפלג מסוים באוכלוסיה. לחלופין, הבנקים יעמידו מראש ריבית גבוהה יותר בעקבות ההצעה, כך שאולי הריבית לא תעלה בעקבות המהלך של גפני אבל מראש היא תהיה גבוהה יותר.
מעבר לעובדה כי ההצעה של גפני מתערבת בתמחור של הבנקים את המשכנתאות ללויים, לא ברור מדוע גפני דואג לבעלי הדירות על חשבון משלמי המסים שככל הנראה יאלצו לסבסד את המהלך. אבל גפני לא פראייר, אלא שועל קרבות ותיק, וההצעה שלו בסופה באה לסייע לזכאים ספציפיים שיעמדו תחת הגדרות ספציפיות. גפני מכוון מראש גבוה על מנת לקבל חלק קטן של הטבות לזכאים, השאלה מדוע על חשבון משלמי המסים או עצמאות בנק ישראל.