לפני חמש שנים ועדת שטרום המליצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ובעקבותיו חוקק חוק שטרום שקבע כי על בנק פועלים ובנק לאומי למכור את ישראכרט ולאומי קארד שהיו בשליטתן. לאומי קארד נמכרה ושמה שונה למאקס, וכיום היא נמצאת בהליך מכירה לקבוצת הביטוח כלל, לעומת זאת פועלים הנפיק את ישראכרט בבורסה והחברה כעת מתנהלת ללא גרעין שליטה.
במסגרת החוק נקבע כי לתקופת ביניים בנק דיסקונט יוכל להמשיך להחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל עד להחלטה סופית שתתקבל עד ינואר הקרוב. כלומר, עכשיו זה המאני-טיים של חוק שטרום שכן עד ינואר ההפרדה תידרש חתימה של שר האוצר המיועד ואישור ועדת הכספים, בעוד שלאחר מכן החל מפברואר המהלך יצריך חקיקה במליאה, וסביר להניח שזה לא יקרה כל כך מהר נוכח המצב הפוליטי, אם ממשלה עוד לא הוקמה חודש מהבחירות.
אלא שבינתיים נתגלעו מחלוקות בצוות המקצועי שצפוי להעביר את ההמלצה לשר האוצר שיצטרך להכריע בנושא. לאחר שדיסקונט זומן לשימוע מנכ"ל הבנק אורי לוין הצליח לשכנע את דויד אבידן המפקח על הבנקים שיש לדחות את ההחלטה. נראה שהמפקח השתכנע שיש טעויות בבדיקה של הוועדה שנועדה לגבש החלטה, ושינה את דעתו בנושא וזאת בניגוד לעמדת בנק ישראל שהמליץ להפריד את כאל מדיסקונט בחודש שעבר.
כאל היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שעדיין מוחזקת בידי הבנקים, אחרי שאלו נאלצו למכור את החזקתם בחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם בעקבות המלצות ועדת שטרום מלפני שש שנים. דיסקונט מחזיק ב-72% מחברת כרטיסי האשראי והבנק הבינלאומי מחזיק ב-28%. באוקטובר אחרון בנק ישראל המליץ על שינוי ההגדרה בחוק לגבי ’בנק בעל היקף פעילות רחב’ לבנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, כך שגם בנק מתחת לרמה זו, כמו דיסקונט, יהיה מחוייב לחוק. על בנק שנמצא תחת הגדרה זו חל איסור על שליטה או החזקת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי. אלא שנראה כי לוין הצליח לשכנע כי בנק דיסקונט שאינו עונה על ההגדרה הזו, לא אמור להיכלל בה.
אם מסתכלים על פערי הריביות בין חברות כרטיסי האשראי המתחרות שכבר הופרדו מהבנקים, רואים כי אלו צמצמו את הפער מול כאל כלפי מעלה, בעוד שהריביות של כאל דווקא ירדו, אם כי הן ברמה גבוהה באופן מובהק מעל השאר. אם ב-2016 הריבית הממוצעת על אשראי שנתנו MAX, ישראכרט וכאל היה 6.2%, 8.1% ו-11.1% בהתאמה, אז ברבעון השלישי השנה הריבית הממוצעת על האשראי של החברות עמדה על 9%, 10.1% ו-10.8% בהתאמה.
מעבר לכך, ועדת שטרום הותירה את חברות כרטיסי האשראי במצב שהן נאלצות להיכנע לתכתיבי הבנקים בהסכמים ביניהן. כך למשל, ישראכרט שלאחר הסכם ההיפרדות מפועלים, חלקה בהכנסות מתפעול כרטיסי אשראי ירד ל-40% לעומת 55% מלפני ההפרדה. מהצד השני, לבנקים ניתנה האפשרות להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי ללקוחות, כך שהמלצות הוועדה אמנם הגבירו את מספר השחקנים, אך התנאים בשוק לא בהכרח באו לטובת הצרכן.
בסביבת דיסקונט אומרים כי החרב המונפת על הבנק מהפירדות מכאל דווקא רק גרמה לבנק להיות תחרותי יותר. דיסקונט היה הראשון במערכת הבנקאית להעלאות את הריבית על הפיקדונות בעקבות העלאת ריבית בנק ישראל. הצינים שביננו יגידו שמדובר במהלך מכוון על מנת להראות את התחרותיות של הבנק, אך במבחן התוצאה שאר המערכת הבנקאית הלכה בעקבות דיסקונט.
ההחלטה הסופית לגבי ההפרדה נמצאת בידי שר האוצר המיועד בצאלאל סמוטריץ’ שמתיימר לנהל את האוצר על פי חוקי התורה. לא ברור אם ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים אכן תרמה לתחרות, או מתיישבת עם רוח התורה, אך אם אי אפשר לדחות את ההחלטה אז לדעת המפקח עדיף שלא לבצע אותה מאשר לעשות זאת כך כעת.
במבחן התוצאה הריביות על האשראי של החברות שהופרדו מהבנקים עלו בהשוואה לתקופה שלפני חוק שטרום ועד היום, בעוד שכאל הוזילה את הריבית על האשראי, אם כי היא גבוהה מעל כולם. ובכל זאת, הלוואות לוקחים עדיין מהבנקים עצמם בתנאים טובים יותר מאשר בחברות האשראי, כך שהתחרות עוד רחוקה מאד, לפחות עד שהבנקאות הפתוחה תתממש.
נותר לשאול האם חברי הוועדה נוהרים אחרי חץ שנורה למטרה לפני חמש שנים עם חקיקת החוק או אם נפל פגם בבדיקת הוועדה? אם המפקח על הבנקים השתכנע שיש טעם לדחיית הפרדת כאל מדיסקונט זה עשוי לסמן שהרפורמה כשלה, אבל לא בהכרח כי היא לא צריכה להעשות, אלא שמעבר להפרדה המבנית צריך להפריד את התלות של חברות כרטיסי האשראי בבנקים. שכן במסגרת הרפורמה הוחלט שהבנקים לא יכולים לסלוק או לתפעל הנפקה אז הם עושים הסכמים עם צד ג’ ונהנים מעמלת הסליקה, או פשוט פותחים אפליקציית תשלומים ויוצרים כרטיס אשראי חדש ומנקים החוצה את חברות כרטיסי האשראי מהתהליך.
בנק ישראל מסר בתגובה כי "מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, המפקח על הבנקים ומנהל מחלקת התשלומים בבנק ישראל הם בין שבעת חברי הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי הממונים מכוח החוק. כל אחד מחברי הוועדה בוחן מקצועית מכוח תפקידו את הסוגיה של הפרדת כ.א.ל מבנק דיסקונט. הוועדה תגבש את המלצתה ותגיש אותה לשר האוצר, ואם יחליט שר אוצר על הפרדה, יפנה לקבלת הסכמת הנגיד וכן לאישור ועדת הכספים של הכנסת כקבוע בחוק. לא נוכל להתייחס לעמדות הפרטניות המובאות ע"י נציגי הבנק לוועדה, שתפרסם המלצתה כאמור בתום עבודתה הסדורה".