למרות הפיחות מול הדולר בשנה החולפת ברקע לירידות בשווקים שגררו בריחה לחוף מקלט, לצד העלאות ריבית הפד, השקל הישראלי ממשיך לשמור על חוזקו, ולמעשה רשם באוגוסט השנה שיא היסטורי מול סל המטבעות. מה עכשיו?
קובי לוי, ראש דסק בלאומי שוקי הון, צופה כי במחצית השנייה של 2023 השקל יתחזק באופן מתון, וב-12 החודשים הקרובים שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר צפוי להיות בטווח שבין 3.4 שקלים ל-3.6 שקלים. ההנחות שתומכות בתחזית של לוי הן יציבות הדולר בעולם, חידוש רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל במקביל להעלאת ריבית, והתרחבות פערי הריביות בין ישראל לארה"ב. מכירות הדולרים בשנה הבאה צפויות להעשות על ידי היצואנים, בהם התעשייה הביטחונית, בעוד שהגורמים לתיסוף ארוך טווח, כמו עודף בחשבון השוטף, צפויים להתמתן, וההשקעות של הזרים במשק צפויות להימשך.
"בשנת 2022, השקל רשם פיחות חד מול הדולר, משער 3.1 לדולר בשנת 2021 לשער של כמעל 3.60 לדולר באוקטובר 22. למרות זאת, אם נבחן את השינוי בערכו של השקל מול סל המטבעות, שכולל מטבעות במשקלים שונים של שותפות הסחר הגדולות של ישראל, נגלה שהשקל שמר על ערכו במהלך השנה, ובמהלך חודש אוגוסט, אף רשם תיסוף בערכו לשיא כל הזמנים", אמר לוי. "לכן, בהסתכלות רחבה, השקל ממשיך להיות מטבע חזק. אבל לא כפי שהיה בשנים 2020-21".
מה הוביל לכך שהשקל חזק, אך לא חזק כפי שהיה בעבר?
"ראשית, קיים מתאם חזק בין ביצועי השקל לבין ביצועי שווקי המניות הגלובליים. כששווקי המניות יורדים, השקל נחלש, וכשהם עולים השקל מתחזק. התופעה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב בעשור האחרון, והיא אחד מהגורמים הנפוצים ביותר לפיחות משמעותי של השקל. הסיבה העיקרית לקשר הזה היא עליה בצרכי נזילות דולריים של המוסדיים הישראלים בתקופות של ירידות במניות. בתקופות אלה, המוסדיים נדרשים לגייס דולרים כדי לשלם תשלומי בטחונות על פוזיציות בחוזים עתידיים. בנוסף, בתקופות כאלה בכלל, ובשנת 2022 בפרט, הדולר נתפס כמטבע מקלט, שמרכז אליו ביקושים, והוביל לתיסוף שלו בעולם", אמר לוי.
סיבה נוספת להקלת חלק מהלחצים התיסופיים על השקל בשנת 2022, לפי לוי, היו צמצום העודף בחשבון השוטף ביחס לשנים 2020-21, וצמצום מסוים של קצב ההשקעות של זרים בישראל, שממשיכים לתמוך בתיסוף השקל בטווח הארוך, אך פחות מהשנים 2020-21, שהיו חריגות.