עם הקמת הממשלה החדשה צפויים להתחדש מרבית הסכמי השכר במרבית המגזר הציבורי. זאת לאחר שבשנים האחרונות נוצר פער גדול בין עליית השכר במגזר העסקי, גם ללא ההייטק שעלה בחדות, לבין עליה מתונה יותר במגזר הציבורי. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מזהיר מפני ספיראלת שכר שעלולה לתדלק את האינפלציה.
בימי ההיפר-אינפלציה של שלהי המאה שעברה תוספת יוקר בצו הרחבה לכלל העובדים במשק הייתה דבר שבשגרה. מדובר בתוספת של המדינה לשכר האפקטיבי של השכירים שנפגעו משחיקת כח הקנייה. בפעם האחרונה שהוצא צו כזה הייתה ב-2003 כשהאינפלציה שנה קודם לכן הגיעה ל-6.5%.
הבעיה עם תוספת יוקר שהיא מתדלקת עוד יותר את האינפלציה, ומבחינת בנק ישראל ככל שיהיו הצמדות זה יקשה את הטיפול באינפלציה. "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו על ידי הממשלה הקרובה לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים", אמר הנגיד אמיר ירון.
"אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק. אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך. כך למשל ניתן לייצר מנגנוני פיצוי, מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים שעלולים להשפיע לרעה על האינפלציה: דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם - תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. אפשרות נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה (וההיסטורית) וחשוב לא פחות - פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי", אמר ירון.
"הסכמי השכר יכסו הן את השנים מ-2020-2022, שבהן חידוש ההסכמים נדחה, וסביר להניח כי יכסו גם מספר שנים קדימה. בהקשר זה חשוב לשים לב שהאינפלציה הממוצעת לאורך 2020 עד 2022 הייתה בסביבות 2%, למרות נתון הקצה הגבוה. בנוסף, הציפיות קדימה הן להתמתנות לעבר מרכז היעד. חשוב שנתון הקצה לא יהווה עוגן להסכמים בראיה קדימה. הספרות הכלכלית גדושה בתיאורים – אנליטיים ואמפיריים – של הקשר בין שכר ואינפלציה. בתקופות בהן האינפלציה גבוהה, עליית שכר שאינה מווסתת עלולה להוביל ל"ספירלה" בה המחירים והשכר גדלים בקצב מהיר, ויציבות המחירים מתרחקת. המבוגרים שבינינו יזכרו כיצד מנגנוני ההצמדה הקשיחים שפכו שמן על מדורת ההיפר אינפלציה בשנות ה-80. אנו בבנק ישראל מתמקדים בהפחתת האינפלציה, בניסיון להשיג זאת עם פגיעה קטנה ככל שניתן בתעסוקה. לכן, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת בשנה הקרובה. זאת הן ברכיב הפיצוי הרטרואקטיבי, והן בבסיס השכר לשנים הבאות".