ועדת הכספים הזמנית אישרה את המלצת הוועדה המסדרת למנות את ח"כ משה גפני ליו"ר הוועדה. בימים כתיקונם, ההודעה הזו לא ממש אמורה לעניין במיוחד את שוק ההון ברמה המיידית. אלא שכיום הימים רחוקים מהסדר התקין לאור הבקשה של גפני לפתוח את העלאות הריבית מצד בנק ישראל לדיון ציבורי.
עוד לפני העלאת הריבית מצד בנק ישראל, שהאט את קצב העלאות בצל החשש מהאטה, אמר גפני: "אני מודיע מראש, שמעתי שהנגיד מתכוון להעלות את הריבית במשק, המשמעות היא שבעלי המשכנתאות ישלמו יותר כסף, אני מתכוון לקיים בזה דיון. אני רוצה להעלות גם את העלאת מחירי החלב לדיון. לא יהיה שר אוצר במדינת ישראל שיגיד לי לא לקיים דיונים בנושאים הקריטיים החברתיים, השייכים לכולם".
כדאי להסביר לכבוד חבר הכנסת גפני, שנישא על ענני הפופוליזם מתוך דאגה לנוטלי המשכנתאות, שאלו האחרונים לא נפגעים רק מהעלאה של הריבית, אלא גם מהאינפלציה בגלל הרכיב הצמוד למדד. ואם בנק ישראל לא יעלה ריבית כדי להענות לפופוליזם ולהקל על נוטלי המשכנתאות, אז האינפלציה עלולה לצאת משליטה ואז ריבית הפריים תהיה הדאגה האחרונה של הלווים. למעשה, ייתכן והאינפלציה מכבידה יותר מהעלאת הריבית על נוטלי המשכתאות, אבל זה כבר תלוי במסלול שהם בחרו, ולא זו הבעיה שלשמה התכנסו בטור הזה. מה שבאמת צריך להסביר לגפני, הוא שהרצון שלו לפתוח את נושא העלאת הריבית לדיון בוועדת הכספים פשוט מאתגר את עצמאות בנק ישראל.
צריך להבהיר שנבחרי הציבור כן יכולים לדרוש הסברים למהלכים של הבנק, אבל בטח שלא לדרוש מבנק ישראל כן להעלות או לא להעלות ריבית. מעבר לכך, בעשור החולף כאשר הריבית עמדה על רמתה האפסית, איזה חבר כנסת ביקש דיון בנושא על מנת לשאול שאלות לגבי ההשלכות?
כדי להבין את חשיבות בנק ישראל כדאי להסתכל מעבר לחור שבגרוש של נוטלי המשכנתאות שלא עומדים בראש סדר העדיפויות שלו, אלא לעבר מדינות שניהלו מדיניות מוניטרית תחת לחצים פוליטיים ולחשוב מה יעשו המשקיעים הזרים כאשר יחששו מפגיעה בעצמאות הבנק. אפשר פשוט לדגום את מה שקורה בטורקיה.
טורקיה סובלת ממשבר חסר תקדים אחרי שארדואן רמס את העצמאות של כל בעל תפקיד כלכלי שהיה בקרבו, ולמעשה הוא פועל בדרך הפוכה של הורדת הריבית על מנת לרסן את האינפלציה. זה מהלך לא הגיוני בעליל, שכן הורדת הריבית מתמרצת את הפעילות הכלכלית, וכך גובר הלחץ לעליות מחירים. נקווה שהפופוליזם בישראל ייעצר לפני שנגיע לרגע הזה, ואם לא - המשקיעים הזרים יראו לנו בדיוק מה הם חושבים על המהלך. את הלירה הטורקית סרוס עצמאות הבנק, התפטרות נגידים ושרי אוצר בגלל נקיטת פעולות הפוכות לספרי הכלכלה, ריסקה את המטבע לשפל היסטורי והזניקה את האינפלציה ל-100%.
בניגוד לממשלות שמתחלפות בקצב גבוה, נגיד בנק ישראל ממלא כהונה של חמש שנים וביכולתו לראות רחוק יותר מהפוליטיקאים, כדי למלא את המטרה העיקרית של שמירה על יציבות המחירים במשק. בכובעו הנוסף בנק ישראל משמש כיועץ כלכלי לממשלה. לגבי התפקיד הראשון, בדומה לבנקים אחרים בעולם בנק ישראל משתמש בכלי הריבית על מנת לשמור על יציבות מחירים, אף אחד לא המציא פה משהו יוצא דופן שמייחד את ישראל, ואפשר לעצור כאן ולוותר על הדיון שגפני מבקש לקיים. מבלי להיכנס לענייני המט"ח וההשפעה שלו על המשק, מה שהבנק האמריקאי (FED) עושה, בנק ישראל עושה בערך אותו דבר.
לגבי התפקיד השני של בנק ישראל, הייעוץ לממשלה, אפשר להניח כי אחרי ששר האוצר אביגדור ליברמן העדיף להשאיר את עצותיו של בנק ישראל ב"טריבונה", ואף פתח חזית כאשר הקים ועדה מיוחדת שתהיה לו ליועץ בראשות הנגיד לשעבר יעקב פרנקל - לאף אחד אין ציפיות שהממשלה הבאה תגלה אוזן קשבת לעצות של המלומדים בבנק ישראל.
לא באמת צריך להסביר לגפני את החשיבות של עצמאות בנק ישראל, הרי הוא היה שותף לטיפוח העצמאות של שהבנק כיו"ר ועדת הכספים בממשלת נתניהו לפני יותר מעשור. על דבר אחד בטוח אפשר להסכים עם גפני מבין הדברים שהוא אמר היום: "אני מתפלל לקב"ה שינחה אותי בדרך אמת, במיוחד בימים הקשים האלה", כי לתת לפוליטיקאים לנהל מדיניות מוניטרית מהווה חציית גבול, אפילו שמדובר בפופוליזם.