כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: מסחר משעמם הבוקר באירופה כשרוב מדדי המניות והאג"ח נסחרים כמעט ללא שינוי, עם נטייה קלה לירידות. זאת למרות עליות הבוקר באסיה, בהובלת מניות הפיננסים ולאור עליית מחירי הסחורות. נראה לכם שתצליחו להגיב לפני שיהיה שינוי מהותי?:
השוק יהפוך לשלילי לפני שתספיק להגיד "ג’ק רובינסון"
ג’ק רובינסון היה מפקדה של מצודת לונדון בסוף המאה ה-17 ובמקביל היה שופט. על פי הסיפור ג’ק היה ידוע בשיפוט המהיר שלו ומיד לאחריו היה שולח את הנידון למצודה לעריפת ראשו. יש כלכלנים שכ"כ מאמינים בתרחיש הגרוע עד שהם מוכנים לשלם במשך שנתיים את עלות פוזיציות השורט ובינתיים רואים את כל כספם מתאפס, ויש כאלה שבטוחים ביכולתם לצלוף במפנה ולרוב מאפסים את כספם מהר יותר. מידי יום מישהו מה"צולפים" קופץ ואומר "עכשיו!!!" אה בעצם לא, "עכשיו!" נפילות אומנם יגיעו יום אחד, ובוודאות של 100%, אבל תאמינו לי זה יקרה לפני שתספיקו להגיד ג’ק רובינסון.
האם להשקיע בסחורה שבאופנה?
למה לזהב יש קבוצת מעריצים בפייסבוק עם 25 אלף חברים ולכסף יש רק ארבעת אלפיים חמש מאות? האם זה בגלל שאנשים אוהדים את הקבוצה המנצחת, האם זה בגלל שהצבע שלו מגניב יותר? האם זה בגלל שהוא משחק אותה קשה להשגה?
רוצים להילחם בפד ולהמר נגד האג"ח? - עדיף סחורות
בשנת 1965 ירדו התשואות על האג"ח ל-10 שנים בארה"ב אל מתחת ל-4.2%, הן חזרו לרמה הזאת רק לאחר 37 שנה. היום עדיין נמצאות התשואות בשפל יחסי (3.6%) לאחר שכבר ביקרו גם ברמה של 2.38%. רבים מאמינים כי זו עדיין ההזדמנות להמר נגדן. כלומר לגלגל כל שנה שורט עליו וליהנות מתזרים רווחים קבוע. אלא שאחת הבעיות המרכזיות בהשקעה באג"ח היא שבשונה מהשקעות אחרות, שמושפעות בעיקר מכוחות השוק, על תשואות האג"ח מסוגלים להשפיע בקלות גם אנשים בודדים, או ביתר דיוק: פוליטיקאים, ובמיוחד בטווח הזמן הקצר. לדוגמה, אם הבנק המרכזי מחליט על מדיניות מוניטרית מפתיעה, כמו קניית אג"ח, הותרת ריבית נמוכה, אם איזה פוליטיקאי גורם לפריצת הגרעון, הגבלות הון, שינוי מיסוי וכדומה. למשקיעים יש אפילו סיסמא שמתארת יפה את הבעיה בשורט על אג"ח:" Don’t Fight The Fed". מהבחינה הזאת עשויות דווקא הסחורות להיות השקעה עדיפה, כשהן מספקות לאורך זמן מתאם חיובי לתשואות האג"ח, הן מושפעות בעיקר מכוחות השוק ולא ממניפולציות או התערבויות בלתי צפויות של בודדים.
פעם היו רק אינפלציה, דפלציה והיפר-אינפלציה/דפלציה, היום יש גם "אינפלציה נעלמה"
"אינפלציה נעלמה" היא איננה מושג רשמי, אך מתארת מצב שבו משקי הבית עומדים מול מחירים מזנקים בסעיפים רבים שאינם חלק ממדד המחירים או שמשקלם במדד קטן לעומת משקלו בהוצאה השוטפת שלהם. דוגמה בולטת היא החזרי המשכנתא שאינם ולא מחירי השקעות אחרות חלק ממדד המחירים. השקעה כמובן לא נחשבת צריכה, אבל משקי בית רבים רואים בה צריכה לכל דבר ואם אין היום ריבית על החיסכון ואם מחירי הבתים עולים משקי הבית רואים זאת כהתייקרות, מה שמותיר להם פחות כסף להוצאות אחרות ובמיוחד אם גם אלה מתייקרות. בישראל המצב עוד בסדר יחסית, יש מדינות ששם מחביאים גם את מחירי האנרגיה והמזון (ארה"ב) והגדילה לעשות היום בבוקר סין שהודיעה כי תפסיק לפרסם את המדד הרשמי של מחירי הנדל"ן במדינה לאחר שעלייתם עוררו זעם ציבורי.
הפד מאותת על סכנה? הצחקתם אותנו...
הפד הורה ל-19 הבנקים הגדולים בארה"ב לבצע לעצמם מבחני לחץ לבדיקה ההון העצמי תחת תרחיש של עליית שיעור האבטלה למעל 11%. מהלך הפד מגיע לפני שהבנקים מתחילים לחלק דיבידנדים לבעלי המניות. אך מעלה שאלה נוספת, האם הפד יודע על איזשהו גורם סיכון שאנחנו לא יודעים עליו? אתם יכולים להיות רגועים, הפד מעולם לא עלה על שום דבר לפני השוק ורוב הסיכוי שהוא פשוט נזכר כרגיל באיחור של כמה שנים.
מניות, מה יותר חשוב להן, מדד המחירים ליצרן או לצרכן? PPI או CPI
היום יפורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן, שצפוי שעלה בינואר ב-0.3%, ואם יפתיע ישפיע במיוחד על שוק אגרות החוב. מדובר בציפיות נמוכות לאור הזינוק במדד המחירים ליצרן, שטיפס בדצמבר ב-0.9% ובינואר ב-0.8% נוספים. מדהים איך אין לפעמים קשר בין מדדי המחירים ליצרן ולצרכן. על פניו היינו מצפים שמדד המחירים ליצרן יהיה אינדיקטור מוביל למדד המחירים לצרכן, אבל בפועל הקשר בניהם חלש, אלא מושפע בעיקר מהסעיפים החופפים. מחירי התשומות ליצרנים עולים בשיעור גבוה מעליית המחירים לצרכן ובינתיים מי שסופג את התייקרות המחירים ליצרן הן בעיקר החברות. המרווח שנפתח בין מדדי המחירים ליצרן לבין מדדי המחירים לצרכן גבוה. בישראל להמחשה מדד מחירי תפוקת התעשייה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-6.2%, מדד מחירי התשומה בחקלאות עלו ב-6.6% ובבניה ב-4.2% בזמן שמדד המחירים לצרכן עלה רק ב-3.6%. בארה"ב מגמה דומה, מדד המחירים ליצרן עלה ב-3.6% בזמן שלצרכן המחירים עלו רק ב-1.5%. זהו איתות בעייתי לרווחי החברות. אינדיקטור מקדים שיותר מעניין את המשקיעים:
הצמיחה בארה"ב- אופטימיות
היום יפורסם בארה"ב גם מדד האינדיקטורים המובילים. המדד משקלל מספר אינדיקטורים מנבאים ומנסה לאותת על הכיוון העתידי של הכלכלה. המדד נותן משקל גדול לתעשייה ולשוק הנדל"ן, אך גם לשוק המניות, כך כששוק המניות עולה המדד לרוב חיובי בעצמו. הערכות הן כי המדד יעלה ב-0.2% לאחר שבחודש שעבר הפתיע בעליה גבוהה מהצפוי ל-1%. במקביל, מפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה עולה כי חברי הפד רואים התאוששות כלכלית והעלו את תחזית הצמיחה לשנת 2011 מ-3%-3.6% ל- 3.4%-3.9%. גוברות הערכות כי אם נתוני הצמיחה ימשיכו להיות טובים עשוי הפד לשקול הקטנה של תוכנית רכישות האג"ח:
אם יעצרו את QE2 האם התשואות על האג"ח יחזרו לרדת?
תוכנית הפד להקלה כמותית באמצעות רכישה של אג"ח ממשלתיות בסכום של 600 מיליארד דולר לא הביאה להורדת התשואות על האג"ח ולמעשה מאז תחילת הרכישות התשואות לא מפסיקות לעלות. כעת בעקבות העלאת תחזיות הצמיחה שם הם החלו לדבר חברי הפד על עצירת הרכישות (מתוך פרוטוקול החלטת הריבית). עכשיו עולה השאלה האם עצירת הרכישות תוריד את החשש האינפלציוני ותאפשר לתשואות על האג"ח לרדת? לדעתנו לא. אנחנו פשוט לא רואים שום השפעה לרכישות האלה, לא לחיוב ולא לשלילה. שיעשו מה שהם רוצים.
עוד פרסומי מקרו היום- אי החזר המשכנתאות בארה"ב
עוד יפורסמו היום מספר דורשי דמי האבטלה השבועיים, שצפויים לעלות מ-383 אלף ל-400 אלף, מדד מנהלי הרכש לפילדלפיה, שצפוי שעלה מ-19.3 ל-21 נק’, סקר הכלכלנים של בלומברג ושיעור אי החזר המשכנתאות לרבעון הרביעי בארה"ב. שיעור אי החזר המשכנתאות הוא החוליה החלשה בהתאוששות סקטור הנדל"ןארה"ב. מכירות הבתים שם עולות אך המחירים נשארים שליליים לאור המלאי הגדול של בתים ריקים. התחלות הבניה אומנם בשפל אבל עיקולי הבתים הם שממשיכים להציף את השוק ולהקשות על התאוששותו. ברבעון השני והשלישי של 2010 כבר נרשמה ירידה בשיעור אי ההחזרים, ואנו מעריכים שנמשיך לראות אותה גם ברבעון הרביעי.