העולם צועד לקראת התמתנות בפעילות על רקע השפעת ההידוק המוניטארי ומשבר האנרגיה (באירופה בעיקר), אך לא באותה עוצמה בכל מדינה. למעשה אירופה מתקרבת למיתון (לפי מדדי מנהלי הרכש אשר מצביעים על התכווצות כבר ארבעה חודשים) כאשר המצב צפוי להחריף בחודשי החורף בשל המחסור במקורות אנרגיה (למרות עודפי הגז כעת).
המשק האמריקאי מתמתן אך עדיין נמצא ברמת פעילות גבוהה ובתעסוקה מלאה. מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים (ISM) מצביע על התרחבות, גידול בהזמנות ובמספר המועסקים. לעומת זאת, הפעילות בתעשייה בהחלט מתמתנת והפעילות בענף הנדל"ן יורדת. ארה"ב לא צפויה להיכנס למיתון לפני המחצית השנייה של 2023.
הסביבה הכלכלית בסין תמשיך להיות ממותנת עקב צמצום משמעותי בפעילות בסקטור הנדל"ן וכנראה
גם המשך מדיניות של Covid-zero, מידי פעם יוטלו מגבלות הקורונה באזורים מסוימים. המצב הכלכלי ביפן צפוי להיות יותר טוב על רקע הריבית הנמוכה והין החלש.
לגבי הצמיחה בישראל, אנחנו חוזים צמיחה של 2.8% ב-2023. בניגוד לארה"ב, ישראל נמצאת בתנופת בנייה חיובית, כולל הבנייה למגורים והשקעות בתשתית. מספר הדירות בכל שלבי הבנייה הפעילה עומד על רמת שיא של 164 אלף יחידות. הצריכה הפרטית צפויה לעלות ב-3%,זאת על רקע גידול מהיר באוכלוסייה (כולל מהגרים מרוסיה ואוקראינה) וגידול מתון בשכר הריאלי (עקב התמתנות באינפלציה). היצוא צפוי לגדול ב-2.5%, בפרט הייצוא הביטחוני, אך צפוי גם המשך התרחבות ביצוא ההיי-טק, אם כי בקצב מתון יחסית לשנים קודמות. עם זאת, לקראת המחצית השנייה של 2023 צפויה התמתנות בפעילות הכל כלית בהשפעת ההרעה בסביבה הכלכלית בעולם (ובארה"בבפרט).
שעור האבטלה נמצא על 3.7% באוקטובר (מנוכה עונתיות). אנו צופים עלייה מתונה לכיוון 4.2% באבטלה בישראל עד סוף 2023, על רקע צמיחה נמוכה יחסית, המשך גידול בכוח העבודה (בקצב של 2%) וגידול ב פריון סביב 2.5%-2%. ההתמתנות בפעילות הכלכלית ועלייה מתונה באבטלה יתמכו בהתמתנות בקצב עליית השכר אשר כבר מורגשת בענפי ההיי-טק.
מנגד, צפויים להיחתם הסכמי שכר בסקטור הציבורי אשר ישפיעו בעיקר על השכר בשנים הבאות. סביר להניח עדכון הדרגתי ברמת שכר המינימום. השכר הממוצע צפוי לעלות ב-4.5%-5% בממוצע ב-2023, גידול ריאלי מתון לאחר שחיקה ב-2022.
לגבי תקציב המדינה, לאחר עודף תקציבי ב-2022 כנראה שישראל תעבור ב-2023 לגירעון קטן של 1%-1.5% תוצר ב-2023, זאת בעיקר על רקע התמתנות בהכנסות ממיסים ומתן תוספות שכר (לפחות בסקטור החינוך). יחס חוב/תוצר צפוי לרדת מ-65% ל-63.5%.
למרות הגורמים הבסיסיים החיוביים, השקל ימשיך להגיב לתנודתיות בשווקים. אנו צופים ייסוף מתון במחצית השנייה של 2023 בציפייה שהפד יאותת על סיום הריסון המוניטארי. בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בעוד אחוז ל-3.75% - העלאה של 0.5% בנובמבר ואחר כך עוד שתי העלאות ריבית של 0.25%. עצירת הריסון המוניטארי צפויה בסוף רבעון א’ על רקע סימני התמתנות בפעילות וירידה בציפיות האינפלציה. אין לפסול ריבית של 4% בסביבת אינפלציה וריאלית חזקה יותר.
מעבר לכך, צפויה התמתנות משמעותית בסביבת האינפלציה, בפרט במחצית השנייה של 2023, זאת על רקע הציפייה להתמתנות במחירי הדיור (כולל מחירי השכירות) עקב גידול בהיצע וירידה בכוח הקנייה של הציבור. ההקלה בשיבושים בהספקה בעולם צפויה להימשך, מחירי הנפט ומחירי הסחורות התעשייתיות יישארו יציבים על רקע ההתמתנות בביקוש העולמי בכלל ומסין בפרט, אך מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לזחול כלפי מעלה. מחירי השכירות צפויים להתמתן על רקע גידול בהיצע ועלייה באבטלה. מנגד, צפויה השפעה אינפלציונית מסוימת הגיזרת השכר הציבורי, ואולי גם מעדכון שכר מינימום. מחירי החשמל והמים צפויים לעלות בתחילת 2023 פתיחת היבוא המתחרה מחו"ל בחלק ממוצרי המזון ואימוץ התקינה האירופית ימתנו את קצב עליית מחירי המזון. אנו צופים אינפלציה של 2.2% במשך 2023.
**הכותב יונתן כץ הוא הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון**