בשבוע שבו מחירן של מניות פייסבוק וגוגל ירדו מתחת ל-100 דולר למניה, מיקרוסופט ואינטל מקצצות בעובדים, ואמזון צופה רבעון חלש מהצפוי דווקא בסוף השנה, אפל הצילה את המצב ורשמה עלייה של 7.5% לאחר שעקפה את התחזיות לרבעון השלישי של השנה, למרות ירידה מכירות האייפונים ומגזר השירותים, וסיפקה רוח גבית לוול סטריט בסוף השבוע עם עליות חדות.
לאופטימיים נראה כאילו השוק מסרב לרדת, אולי לקראת סוף השנה, או אולי מתוך ציפייה לפיבוט (pivot) של הפד. מה זה אומר? המשמעות של הביטוי פיבוט בהקשר זה הוא שינוי במדיניות של הבנק המרכזי, שכרגע עסוק להעלות את הריבית בקצב הגבוה ביותר מאז סוף המאה שעברה. וכך, בשווקים עולה הערכה שהפד יאט את קצב העלאות הריבית, או לפחות יאותת על כך להמשך באופן שלא משתמע לשתי פנים, בניגוד לדבריו במסיבות העיתונאים האחרונות שאפשר היה לגזור מהן, מלבד המסר של מאבק נחושב באינפלציה, בעיקר חוסר ודאות.
המאבק באינפלציה שהגיע באיחור, מתוך התפישה שהיא מונעת מגורמים זמניים שנוצרו בקורונה ולא בהיצע הכסף שצמח באופן חסר תקדים, לא בהכרח מראה תוצאות כאשר נתוני האינפלציה האחרונים בארה"ב הפתיעו לרעה, האינפלציה ברמת שיא של 40 שנה, והעלאת ריבית של הפד ב-0.75% בשבוע הבא נראית כמו עובדה מוגמרת, כשבשוק צופים כי בסוף הסייקל הריבית בארה"ב תגיע ל-4.5%.
זרעי הפיבוט נשתלו עוד בשבוע שעבר עם הדיווח של כתב ה"וול סטריט ג’ורנל" שנחשב לשופר של הפד, על האפשרות להאטה בקצב העלאות הריבית על מנת לבחון את ההשלכות. בהמשך לכך, גם כלכלני בלקרוק צופים כי הודעת הריבית של הפד בשבוע הבא צפויה לכלול את אותו פיבוט מיוחל: מסר שיצביע כי קצב העלאות הריבית יתמתן.
עצירה או האטה בקצב של העלאות הריבית אמורים על פניו להגיע על מנת לבחון את ההשפעה של העלאות הריבית על הכלכלה. אלא שבינתיים נתוני הצמיחה שפורסמו ביום חמישי האחרון שפכו מים צוננים על האפשרות לפיבוט מצד הפד, שכן התמ"ג האמריקאי עלה מעבר לצפוי (2.6% לעומת 2.4%), אחרי שני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר.
הנתונים שפורסמו על ידי משרד סחר האמריקאי קוטעים לעת עתה את הוויכוח שהתחולל במהלך הקיץ בשאלה האם כלכלת ארה"ב הייתה כבר במיתון. מבחינה טכנית הכלכלה האמריקאית כבר נכנסה למיתון שמוגדר כשני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר, אלא שבפועל מי שקובע בארה"ב אם הכלכלה נכנסה למיתון היא הוועדה לתיארוך מחזורים עסקיים בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (ה-NBER) ועד כה היא נמנעה מלקבוע זאת. במשבר 2008 היא קבעה על קיומו של מיתון בדיעבר, והפעם הוועדה לא ממהרת להכריז על מיתון, אולי כדי לא להפריע לפד לעשות את מלאכתו, או אולי כי הנושא הופך להיות פוליטי לקראת בחירות האמצע.
כאשר הפופולריות של הנשיא ביידן בשפל, בנוסף לאינפלציה חריגה של 8.1% ב-12 בחודשים האחרונים, מחירי הדלק בשמים ומעמדה של ארה"ב בפוליטיקה העולמית נשחק, אף בבית הלבן לא רוצה להגיע לבחירות האמצע כאשר השווקים הפיננסים בקריסה.
הציפייה לפיבוט קיבלה חיזוק מצד הבנק הקנדי שהעלה ריבית מתחת לצפי, אך לגבי הפד האמריקאי בינתיים הערכות מדברות על העלאת ריבית נוספת בגובה של 0.75%. בשוק אומרים ששוק האג"ח הוא יקבע את הריבית, ובינתיים היפוך עקום התשואות האמריקאי, שנחשב אינדיקטור שמקדים בואו של מיתון, הופיע השבוע, והעלה את החששות כי המיתון מעבר לפינה. אלא ששוק העבודה האמריקאי לא מאותת על סדקים, יש צמיחה, ובעיקר - האינפלציה חורגת הרבה מעבר ליעד הגמיש של הפד של 2% אליו הוא נחושב להגיע בשנה הבאה, כך שאול נחוצות סיבות טובות יותר לפיבוט של הפד.