סקירת מאקרו מאת ד"ר יוסי מעלם: מספר נתונים שהתפרסמו לאחרונה מעידים על המשך המגמה החיובית במשק הישראלי. ברבעון הרביעי של 2010 צמח התוצר ב-7.8%, ובמחצית השנייה של השנה ב-5.4%. במחצית זו עלה היבוא ב-9.1%, כאשר גם בכל השימושים חלו עליות נאות: בהוצאה לצריכה ציבורית (6.5%), בהוצאה לצריכה פרטית (4.5%), בהשקעה בנכסים קבועים (18.8%) וביצוא הסחורות והשירותים (7.1%). על פי נתוני המגמה בחודשים ספטמבר-נובמבר 2010 חלה עלייה במונחים שנתיים של 2.1% בשכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר ועלייה של 2.3% במספר משרות השכיר. היקף פעילות הסחר מול חו"ל התרחב בחודשים האחרונים, כאשר בחודשים נובמבר 2010-ינואר 2011 חלה עלייה במונחים שנתיים של 34.7% ביבוא הסחורות ו-16.8% ביצוא הסחורות. כמו כן עלה המדד המשולב של בנק ישראל בדצמבר ב-0.7%, והנתונים של החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ינואר ב-0.2% ובמהלך השנה האחרונה ב-3.6%, מעבר ליעד העליון. גם בניכוי האנרגיה, הדיור או הפירות והירקות עלה המדד בשנים עשר החודשים האחרונים ב-3% או יותר. יתירה מכך, על פי נתוני המגמה בארבעת החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-6.1%, וכן גם המדד ללא דיור והמדד ללא דיור וללא פירות וירקות. בהסתכלות קדימה, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון הן כ-3.5%, זאת במקביל לעלייה צפויה בשנה הקרובה של ריבית בנק ישראל בכאחוז. בסוף החודש צפויה ריבית בנק ישראל לעלות ב-0.25% הן עקב העלייה בציפיות האינפלציה והן כתוצאה מנתוני הצמיחה והמשך המגמה החיובית ברוב האינדיקטורים הכלכליים.
לפעולות שנקטו בנק ישראל והאוצר הייתה השפעה קצרת טווח על שע"ח של השקל ביחס לדולר. השפעת האירועים במצרים התפוגגה מעט לאחרונה, אך העלייה באי הוודאות הגיאופוליטית באזורנו תתבטא בתנודתיות גבוהה יותר בשע"ח מזו שהייתה טרום האירועים. יתירה מכך, שע"ח בחודש ינואר הושפע גם מרכישה של 2.1 מיליארד דולר על ידי בנק ישראל, כך שיתרות המט"ח לסוף ינואר עומדות על כ-73.4 מיליארד דולר. מגמת שע"ח בטווח הארוך תוכתב על פי ההתפתחויות הגלובליות, ובעיקר אלו הקשורות למדיניות המוניטרית בארה"ב ולשוק העבודה האמריקאי. המשמעות היא שכל עוד לא יחול שינוי במדיניות ה-FED הכוחות לייסוף השקל יימשכו.
בארה"ב, מצד הביקוש ישנו שיפור בחלק ניכר מהמדדים. בדצמבר עלתה ההכנסה הפרטית ב-0.4% (ובכל שנת 2010 ב-3.9%) וההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-0.7%. מדד אמון הצרכנים עלה בתחילת פברואר ל-75.1 נקודות, כאשר על פי מדד זה הערכת הצרכנים לגבי הנתונים הנוכחיים היא חיובית אך לגבי מרכיב הציפיות חלה הרעה. למרות עליית מחירי הדלק והציפיות לעליות במחירי המזון אין שינוי בהערכות של הצרכנים לגבי האינפלציה (נתון חיובי). לאחר חודשיים של עליות נאות במכירות הקמעונאיות, הן עלו בינואר רק ב-0.3%, פחות מההערכות המוקדמות שעמדו על 0.5%. מצד ההיצע, חלו עליות נאות של 2.3% הן במדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (עלה ל-60.8 נקודות) והן בזה של מגזר השירותים (עלה ל-59.4 נקודות). לאחר שיפור בארבעת החודשים האחרונים חלה במאזן המסחרי הרעה בדצמבר, זאת בעיקר עקב עלייה ניכרת במחירי הנפט. בשוק העבודה הנתונים האחרונים סותרים - בינואר נוצרו 36 אלף משרות חדשות, נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות אך במקביל ירד שיעור האבטלה ל-9%, ולכן מנתונים אלו קשה להסיק לגבי שוק העבודה. אינפלציית הליבה היחסית נמוכה (0.8% בשנת 2010) והערכת ה-FED כי שיעור האבטלה ימשיך להיות גבוה, מאפשרים את המשך ההרחבה המוניטרית, כאשר ההערכה היא שריבית ה-FED לא תשתנה עד לסוף השנה.
באירופה השונות בין המדיניות רבה. בבריטניה עלה מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר ב-4% (בהשוואה לינואר 2010), פי שתיים מהיעד העליון העומד על 2%, זאת בעיקר עקב עליית מחירי הסחורות והנפט. למרות האינפלציה הגבוהה בחודשים האחרונים, הותיר הבנק המרכזי בבריטניה את הריבית ברמתה הנמוכה, 0.5%. נגיד הבנק המרכזי בבריטניה אמר שהאינפלציה כנראה תאיץ עוד מעבר ל-4% לפני שהיא תתמתן עקב הקיצוץ הפיסקלי וההאטה הצפויה בתוצר שיפעלו לריסונה. בגרמניה נתוני המגזר היצרני בדצמבר היו חלשים, כאשר החולשה נבעה הן מביקושים מקומיים והן מחיצוניים. הירידה בהזמנות במגזר הייצור (3.4%) נבעה בעיקר מחולשת השווקים מחוץ לגוש האירו. בהסתכלות של שנה אחורה חלה בגרמניה עלייה ניכרת של 19.7% בהזמנות לייצור. על פי הערכות ה-IMF הצמיחה השנה בגרמניה תהיה כ-2%, נמוכה משמעותית מזו שבשנה שעברה, 3.6%.
במדינות המתפתחות, בראשן סין, הודו, ברזיל ורוסיה, הבעיה המרכזית היא שיעור האינפלציה הגבוה. קצבי הצמיחה הגבוהים, שמבטאים בין היתר עלייה ניכרת בביקושים לסחורות, הביאו לעלייה חדה בלחצים האינפלציוניים. עקב כך העלה לאחרונה הבנק המרכזי בסין את הריבית ל-6.06%, וההערכה היא שהעלאות הריבית בסין יימשכו גם בחודשים הקרובים. בהקשר זה הודיע הבנק העולמי כי עליית מחירי המזון החדה הגבירה את העוני במדינות המתפתחות, בהן צריכת המזון היא למעלה מ-50%, דבר שיכול להביא למתחים ולאי שקט באותן מדינות.