ראש ממשלת בריטניה ליז טראס התפטרה מתפקידה לאחר 44 ימים כראשת ממשלת בריטניה, כך היא מסרה בעצמה בשידור חי מחוץ למעון בדאונינג 10.
התפטרותה מגיעה בצל הפיאסקו הפיננסי שנוצר בעקבות הצעת המיני-תקציב שגרר את בריטניה לסחרור פיננסי, או מיני-מפולת בשוק האג"ח. טראס הציעה לקצץ במס לעשירים, במקביל להקפאת מחירי האנרגיה. ההצעה התמוהה, שבוטלה מאז, העלתה חששות מפני הרחבה פיסקלית מצד הממשל בזמן שהאינפלציה חצתה את ה-10% בקצב שנתי.
כתוצאה מכך, המטבע הבריטי נפל לשפל של הזמנים, והתשואות בשוק האג"ח הממשלתיות זינקו בחדות והקרינו על התשואות אג"ח המקבילות בעולם. נוצר מצב שבו קרנות הפנסיה קיבלו דרישה למרג’ן קול וחברות המשכנתאות התקשו לתמחר משכנתא בצל הקושי לתמחר את הסיכון.
המהלך של טראס אילץ את הבנק המרכזי הבריטי להתערב במסחר ולרכוש אג"ח בשל הזינוק בתשואות והחשש ממשבר דיור. הבנק המרכזי הזהיר כי מסלול מתמשך של זינוק התשואות של אגרות החוב הממשלתי מהווה סיכון ליציבות הפיננסית. מכירת האג"ח מצד הסוחרים דחף מעלה את התשואות, מה שמהווה "סיכון מהותי ליציבות הפיננסית של בריטניה", כך הודיה בזמנו הבנק שנאלץ להרחיב את רכישות החירום היוצאת דופן של הבנק תוך כמה ימים. האוצר הבריטי צפוי להעביר לבנק הבריטי סך של 11 מיליארד פאונד (12.4 מיליארד דולר) לכיסוי ההפסדים שנוצרו בשוק החוב.
הפיצול בין צעדי הממשל הבריטי לבין הבנק המרכזי מעיד על עצמאותו של הבנק הבריטי שלקח מנהיגות על מנת לייצב את התשואות שזינקו בשל חוסר אחריות של הממשלה שעכשיו משלמת את המחיר. המהלך של הבנק הבריטי העלה תהיות באם בנקים מרכזיים נוספים לא יהססו לפעול שוב בשוק. בינתיים, לא נראה שזהו המצב כאשר הפד האמריקאי נחוש להעלאות ריביות עד אשר האינפלציה תתמתן.