בחודש מרץ האחרון מימשה הבורסה לניירות ערך את החלטת הדירקטוריון שאושרה על ידי רשות ניירות ערך להקטין את גודל הפקודה המינימאלי במסחר הרציף בשוק המניות מסכום של 5,000 שקל במדד ת"א-35 ו- 2000 שקל בשאר המניות ל-500 שקל בלבד.
הרציונל אשר עמד מאחורי החלטת הבורסה להקטין את גודל הפקודה המינימאלי היה להנגיש ולפתוח את הבורסה לציבור רחב ומגוון יותר ובכך להגדיל את מעגל המשתתפים בשוק המניות של תל אביב. פיזור תיק מניות הוא עקרון בסיסי בעולם ההשקעות ולפיכך משקיע אשר לרשותו עומדים אלפי שקלים בודדים לא יכול היה בעולם גודל הפקודה הישן לפזר את השקעותיו בין מספר מניות במהלך המסחר.
ההחלטה להקטין את רף הפקודה המינימאלי במסחר הרציף לא הייתה החלטה טריוויאלית, שכן החשש של הצוותים המקצועיים בבורסה ערב ההחלטה היה כי איכות גילוי המחירים בספר הפקודות תפגע בנוחיות של המשקיעים "הגדולים" התרים אחר נזילות גבוהה בספר הפקודות, כשהפקודות הקטנות עשויות להסתיר להם פקודות גדולות יותר. למרות זאת, אותם הגורמים הרלוונטיים בבורסה החליטו כי הדמוקרטיזציה של שוק ההון חשובה יותר. כשהכנסתם של כמה שיותר משקיעים למעגל הנהנים מההשקעות בבורסה הוא ערך חשוב שיש לקדמו למרות הסיכון האמור.
חצי שנה לאחר השקת השינוי המהותי בגודל פקודה מינימאלי ניתן לראות כי המשקיעים מצביעים ברגליים ועושים שימוש גדל והולך בגמישות שנתנה להם הבורסה ומספר הפקודות והביצועים בחתך הנע בין 500 שקל ל-2000 שקל צמח באופן דרמטי.
מסיכום ביניים של מחלקת המסחר בבורסה ניתן לומר כי הקטנת גודל הפקודה המינימאלי בשוק המניות תורמת ומגדילה את הסחירות .משקלן של פקודות ועסקאות הקטנות (500 – 2,000 שקל) גדל באופן מובהק ומאפשר מסחר ער בסכומים הנמוכים לכל סוגי המשקיעים. מספר העסקאות גדל פי 4 בטווח השווי של העסקאות שנבחנו (500– 2,000 שקל). במקביל למגמת העלייה הכללית במחזורי המסחר, נמצא כי מחזור המסחר בעסקאות הקטנות (500 – 2,000 שקל) לאחר ההקטנה של גודל הפקודה, גדל מכ-12 מיליון שקל ביום לכ-30 מיליון שקל ביום.
על פי בדיקת מחלקת המסחר כ-60% מתוך הפקודות האמורות הינם פקודות של משקיעים פרטיים והיתרה, קרי כ- 40% מהפקודות היא פעילות של מחוללי ציטוטים.
על מנת להשלים באמת את המהלך ולהעצים את האפקט של הקטנת גודל הפקודה המינימאלי, יש לאפשר לציבור הרחב נגישות אמיתית והגונה לשוק ההון. נדרש כי חברי הבורסה ובראשם הבנקים, אשר מחזיקים ברוב המכריע של חשבונות ניירות הערך ובפועל מחזיקים אלפי לקוחות "שבויים", יצטרפו לבורסה ויביאו לקבורת חמור את עמלת המינימום במסחר בניירות ערך.
חברי הבורסה הם צינור ההפצה של שוק ההון הישראלי ללקוחות הקצה, ואולם בעוד ללקוחות הגדולים ישנה יכולת בחירה והתמקחות טובה אל מול חבר הבורסה עימו הם פועלים, הלקוחות הקטנים אשר אין להם הון פנוי להשקעה של עשרות אלפי שקלים, הופכים פעמים רבות ללקוחות "שקופים". למרבה הצער כאשר לקוח הוא "שקוף" ו"שבוי", העמלות שהוא משלם על פעילות בניירות ערך, הן עמלות שאינן פרופורציונליות לגודל הפקודה.
על פי פרסומים, עמלת המינימום במסחר בניירות ערך אשר גובים הבנקים עומדת על כ- 20 שקלים ויותר ובכך גוזרות עמלה אפקטיבית של כ-4%!!!! על עסקה לרכישת מניה בסך 500 שקל - בעיוות זה חייבים לטפל ויפה שעה אחת קודם.
טוב היו עושים הבנקים לו היו מבטלים את עמלת המינימום וקובעים עמלה שיורית מקובלת וכך תורמים את תרומתם להנגשת שוק ההון לציבור הרחב. סביר להניח כי מהלך שכזה יועיל לשורת הרווח של הבנקים למרות הוויתור על העמלה החריגה וזאת בשל הגידול הצפוי בהיקפי הפעילות כפועל יוצא ממהלך שכזה.
חוכמה קטנה לדבר על חינוך פיננסי ואולם חוכמה גדולה הרבה יותר היא לתרגם את הדיבור הגבוה בנושא החינוך הפיננסי להחלטות עסקיות תואמות והוגנות לטובת הציבור הרחב.
במידה והבנקים לא ירימו את הכפפה ויודיעו ללקוחותיהם כי הם מבטלים את עמלת המינימום במסחר בניירות ערך, אזי ראוי כי הרגולטורים הם אלה שירימו את הכפפה.
אנחנו בבורסה לניירות ערך עוקבים מקרוב אחר התפתחות הפקודות הקטנות של הציבור הרחב בשוק המניות וככל שנראה שהמהלך להקטנת גודל פקודה מינימאלי בשוק זה זוכה לחיבוק גדול בשוק ההון מצד הציבור הרחב, נשקול בחיוב את הרחבתו גם לשוק איגרות החוב ואולם כדי שזה יקרה אסור שעמלות גדולות יכרסמו קשות באטרקטיביות של העסקאות הקטנות.
**יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים**