לנוכח הטלטלות בשווקים, אני רואה סיכוי לא רע שהפד (הבנק הפדראלי) ייכנס לעובי הקורה בקרוב במטרה להרגיע. עושה רושם שהתנודתיות של שוקי המניות, ובמיוחד של איגרות החוב חריפה יתר על המידה. זאת גם בקרב איגרות החוב הממשלתיות, האמורות להיות פחות תנודתיות.
כמו כן, תלילותו של עקום תשואות הפדיון האמריקאיות, היורד משמאל לימין (פער של יותר מ-40 נ"ב בין אג"ח לשנתיים ו-10 שנים) מדאיגה ועשויה לאותת על ריסון חד/מהיר מדי. במצב דברים זה, שילוב של העלאות ריבית והידוק כמותי (צמצום של המאזן) עלול להיות ’גדול על השווקים’ כשהכלכלה הגלובלית נחלשת.
בתוך כך, יש צרות במקומות אחרים וכך בבריטניה, שנקלעת להאטה, הבנק המרכזי נזעק לרכוש אג"ח - לא למכור אותן - תוך כדי שהוא מעלה ריבית. השילוב הבלתי רגיל הזה מעיד על מידת הלחץ והקושי - כמו גם ההערכות שממשלת בריטניה החדשה תיסוג מהתוכנית הפיסקאלית הרחבה שהגישה וזכתה לביקורות נוקבות.
באירופה כמובן יש את משבר האנרגיה והפד לא יכול להתעלם מכך שהעלאות הריבית שלו מייצאות אינפלציה ליבשת ומקשות עליה עוד יותר.
כשהאינפלציה בהולנד, הכלכלה החמישית בגודלה בגוש האירו, נוסקת ל-17% וזו של גרמניה כבר ב-10%, נעשה לו קשה יותר ויותר להעלות את הריבית בארה"ב במנותק מכך. לא בכדי היו שמועות בשבוע שעבר על מהלך מוסכם של כל הבנקים המרכזיים הגדולים למכור דולרים כדי לפחת אותו - שפקיד בכיר בבית הלבן נאלץ להכחיש. בסך הכל, נדרשת פה התערבות כדי להקל על המערב להמשיך לנקוט קו אחיד מול רוסיה וסביר שארה"ב תשאף לסייע למדינות היבשת.
מובן שמצבו של הפד מסובך.
מצד אחד:
• הסיכוי להימנע ממיתון בתוך ארה"ב הולך ופוחת ככל שהריבית שם עולה והכלכלה הגלובלית נחלשת. שיפוע העקום כאמור זועק לכך.
• התחזקות הדולר מהירה ורוחבית מאוד ותקשה על הייצוא האמריקאי.
מנגד:
• האינפלציה אמנם החלה לרדת, אך לא מספיק ולא במקומות שהפד רוצה – כלומר במחירי השירותים והמוצרים המקומיים.
• אחרי שהפד יצא מעורו וגרם לשווקים להפנים שהוא הולך בכל הכוח על הורדת האינפלציה וזו חזות הכל – יהיה לו קשה מאוד לסגת לאחור. השווקים כבר הבינו את זה ויש את החשש שהליכה לאחור, ולו קלה, תשחק משהו ממידת האמון שרכש.
• ויש גם את הנושא של אופ"ק פלוס שאולי יודיעו השבוע על קיצוץ של תפוקת הנפט – מה שיגרום למחירו לעלות שוב והנה לכם מנוע אינפלציוני נוסף.
ועדיין, אני לא יכול לשלול לחלוטין שהפד ירצה להחזיר קצת רגיעה לשווקים. הוא עשה כן בעבר.
ככל שיבחר לעשות זאת, הוא יכול למשל לשקול להפסיק לזמן מה את צמצום המאזן, או לפחות לצמצם את הקצב. בכך יפעל במישרין להרגעת החלק הבינוני-ארוך של העקום, המשפיע על עלות גיוס ההון של המגזר העסקי, בלי להפסיק את המאבק באינפלציה. וזה הרי תפקידו של הפד כמבוגר אחראי, וכמלווה של מוצא אחרון (lender of last resort). השאלה עד כמה הפד ירצה לממקם את עצמו כגוף מרכזי שמתבונן גם מחוץ לגבולות ארה"ב. בעבר דאג להדגיש כי יש לכך שהשפעה על החלטותיו.
מה עוד יוכל לעשות? לפעול ברמה הדקלרטיבית
עד כה נקט הפד קו הצהרתי בוטה - הריסון המוניטרי יימשך כי אין ברירה ולמרות המצב בשווקים הפיננסיים.
ייתכן שירצה לצאת עם מסרים קצת מרוככים יותר, שייתנו לשווקים בכל זאת מרחב נשימה. בנקים מרכזיים משתדלים להימנע מהכרזות בין פגישות ריבית מתוכננות. זה עלול להתפרש כלחץ מצדם בזמן שהם נתפסים עוגן בשווקים. אך בנסיבות הנוכחיות (וגם בהמשך) לא יהיה ניתן לשלול על הסף אפשרות כזו בקרוב.
**הכותב הוא כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות**