הדולר זינק ב-1.1% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.58 שקלים, וזאת לאחר שזינק מוקדם יותר ב-1.7% מעל לרמה של 3.6 שקלים - שיא שלא נראה מאז אפריל 2020. הזינוק החד מיוחס לעלייה בריבית הדולרית והירידות בשווקים מעבר לים בשל מהלכי הגידור של הגופים המוסדיים בשוק המקומי. מנהלי הפנסיה שלנו צריכים לגדר את השקעות העתק שהם מנהלים מעבר לים, וכאשר ערכן יורד אז כנגד זה עליהם לרכוש דולרים, מה שמצמצם את ההיצע בשוק המקומי וכך השקל נחלש.
חולשת השקל מהווה קרקע נוחה לבנק ישראל להעלות את הריבית. היום בשעה 16:00 בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בשיעור של 0.75% לפי הערכות הכלכלנים, כך שהריבית תעמוד על 2.75%. בהודעה האחרונה של בנק ישראל באוגוסט הנגיד, אמיר ירון, ציין בדאגה כי האינפלציה בכל זאת נהייתה רוחבית, כלומר מחלחלת ליתר ענפי המשק, כפי שהורגש היטב ביולי. אלא שמאז מדד אוגוסט הפתיע מלמטה. עם זאת, נראה כי הסביבה האינפלציונית עודנה מאיימת, למרות שהאינפלציה בישראל עדיין נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות בעולם, כמו הולנד, שם קצב האינפלציה זינק ל-17%, או גרמניה עם אינפלציה של 10%.
בריטניה נסוגה מההרחבה הפיסקלית, הפאונד מתקן
על רקע הביקורת הקשה נגד התוכנית לקיצוץ המס לעשירים של ראשת הממשלה החדשה, ליז טראס, שהיתה אמורה לגרור הרחבה פיסקלית של הממשל, בריטניה ביטלה את התוכנית והפאונד מזנק בתגובה.
הצגת התוכנית לעידוד הצמיחה שכללה צעדים תמוהים במקביל כמו הקפאת מחירי אנרגיה תוך קיצוץ במס, הפילה את המטבע לשפל כל הזמנים וההרחבה הפיסקלית האמורה הקפיצה את התשואות אג"ח. אחרי שקרנות הפנסיה הוותיקות בבריטניה עמדו על סף קריסה, הבנק המרכזי בבריטניה התערב בשוק ורכש אג"ח ארוכות על מנת לייצב את התשואות. כעת, על רקע ביטול התוכנית הפאונד עבר מירידות של יות מ-0.5% לעלייה של 0.2% מול הדולר לרמה של 1.1 דולרים.