לא חסרות סיבות לירידות בשווקים, כמו: ההידוק המוניטרי של הפד (פדרל ריזרב) נוכח האינפלציה הגואה, המלחמה באוקראינה והמתיחות בסין-טיוואן. אלא שאחרי נתוני האינפלציה שהפתיעו לרעה באוגוסט, את הטריגר לירידות החדות שנרשמו השבוע אפשר לייחס להעלאת תחזית הריבית של הפד קדימה, כלומר הצפי להמשך אגרסיבי מהצפוי של העלאות ריבית נוספות, וכך המשקיעים חוששים כעת מהמיתון יותר מאשר מהאינפלציה.
בשנה שעברה תיאר יו"ר הפד ג’רום פאוול את האינפלציה הגבוהה כ"טרנזיטורית" (מונעת מגורמים זמניים) אך הימשכותה הביאה את הפד לזנוח את המושג ’זמני’ לגבי האינפלציה, וכיום הפד מתמודד עם ביקורת שלא ראה את זה מגיע מצד אחד, ומצד שני שהוא לא עושה מספיק כדי לרסנה כאשר הריבית הראלית (הריבית בנטרול אינפלציה) עדיין שלילית, מה שמקשה על ריסון האינפלציה.
פאוול חושש בצדק, ובאיחור משמעותי, מהמשך עלייתה של האינפלציה בארה"ב שנמצאת בשיא של 40 שנה, ואחרי שהאביס את השווקים בשנת הקורונה בתמיכה שלא נראתה מעולם בהיקפה בשווקים, כעת הוא פועל להידוק התנאים הפיננסים שאפשרו למחירי הנכסים להרקיע שחקים בשנים האחרונות.
בראש ובראשונה המטרה של הפד היא לרסן את האינפלציה, וכאשר הפד באופן יזום מבקש לצנן את פעילותה של הכלכלה האמריקאית על מנת לצנן את האינפלציה - בואו של מיתון אינו מפתיע. השפעתה של המדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים בדרך כלל אמורה לבוא לידי ביטוי בטווח של כמה חודשים מרגע שנרשם בה שינוי מסויים, אלא שאחרי שהפד העלה ריבית בחודש מרץ לראשונה מאז 2018, ומאז הספיק להעלותה שוב בכמה פעימות, הצפי לריבית שסיפק הבנק השבוע הוא למעל 4.25% בסוף השנה, ולמעשה מדובר בקצב העלאות ריבית החד שבוצע מעולם בארה"ב. ולכן סביר להניח שהאפקט של העלאות הריבית על הכלכלה מגיע הרבה יותר מוקדם, שכן הכלכלה האמריקאית רשמה התכווצות בתוצר בכל אחד משני הרבעונים מתחילת השנה.
אז מבחינה טכנית הכלכלה האמריקאית נמצאת במיתון, שלמעשה מוגדר כשני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר. אלא שבארה"ב מי שקובע אם יש מיתון או לא זו ועדה מיוחדת, ואין מה לצפות שהיא תקבע זאת כעת בזמן המאבק באינפלציה. בינתיים, הפד מעלה ריבית, והשווקים נופלים בתגובה (או במלים יפות יותר, חוזרים ל’תמחור הגיוני’), אך לא רק. גם מחירי הסחורות צונחים בחדות, וכבר לא במיתון עסקינן אלא בסטגפלציה.
סטגפלציה זהו מצב שבו קיימת אינפלציה גבוהה, ומיתון, לפעמים גם עם שיעור אבטלה גבוה, והכל בו זמנית. עם זאת, שוק העבודה האמריקאי עדיין לא שם אך כלכלנים צופים עלייה באבטלה עקב העלאות הריבית. בסוף המאה שעברה נגיד הפד פול וולקר נלחם באינפלציה בדרך של העלאת הריבית אל מעל 20%, מה שריסק את האינפלציה אך גם גרר מיתון של הכלכלה. פאוול לעומתו נוקט בינתיים בהעלאות ריבית מדודות על מנת לבחון את ההשפעה על הכלכלה, וכפי שהבהיר פאוול, המדיניות תיקבע בהתאם לנתונים שיגיעו מהכלכלה.
קשה להשוות את האינפלציה של סוף המאה שעברה לימינו, כאשר חלקו של רכיב האנרגיה בתוצר נמוך יותר כיום, יחס החוב לתוצר של הכלכלה היה שונה (30% אז לעומת 125% כיום), ועוד.. ובכל זאת, האינפלציה בארה"ב בשיא של 40 שנה, ויש לכך השלכות על העולם כולו. כמו למשל, הדולר האמריקאי שהתחזק ומעמיד את המדינות המפותחות בפני בעיה מהותית של שחיקת ערכו של המטבע שלהם, וגם על המשק המקומי פה בישראל.
ההייטק הישראלי לא יוכל לחמוק מהפגיעה בנאסד"ק
הכלכלה הישראלית בניגוד לעולם ממשיכה לצמוח בקצב של 6.8% ברבעון החולף, אך סביר להניח שההאטה העולמית תתגלגל גם לכאן בסופו של דבר. השקל שעמד בפרץ ובלם את האינפלציה המיובאת נחלש, והירידות החדות בנאסד"ק שהשלים צניחה של מעל 30% מתחילת השנה, מקשות על האווירה של גיוסי ההון באופן כללי, ובהם גם של חברות ההיי-טק הישראליות בוול סטריט שלהן רגישות גבוהה למדד האמריקאי והן מחקו בחלקן עשרות אחוזים מערכן.
בסביבה בה התיאבון של המשקיעים לסיכון יורד, אך טבעי שהיקף ההשקעות יתמתן בהמשך, במיוחד אחרי שנים חלומיות בהן הכסף הזול התגלגל לשווי החברות באין מפריע. הירידה בהשקעות עלולה לבוא לידי ביטוי בפיטורים בענף. עם זאת, מרבית החברות גייסו הון שאמור לספק להן חמצן בתקווה עד יעבור זעם, ומעבר לכך בבנק ישראל לא חוששים מהתפוצצות "בועת ההיטק" כי להערכתם הענף מבוזר יותר מאשר במשבר 2008. אלא שהפגיעה במשק תבוא בדרך של ירידה בהכנסות ממסים, ובהקשר זה כבר הזהירו בבנק ישראל כי אין להסתמך על המשך התרומה האדירה של ההייטק לקופת המדינה.
אופטימיות מתחת להריסות
אם רוצים לנבא את המצב קדימה לא צריך ללכת רחוק מדי. אפשר פשוט להקשיב למה שפאוול אמר במסיבת העיתונאים האחרונה. מעבר לנחישות ולכוונות הטובות לריסון האינפלציה, פאוול פשוט הודה שלאף אחד אין מושג מה יהיה בשנה הבאה. וזה אומר שגם את התחזיות של הפד צריך לקחת בערבון מוגבל, שכן תחזיות בסופן להתבדות או להתעדכן, כפי שראינו בתחזית של קרן המטבע שעודכנה שלוש פעמים תוך פחות משנה.
בשורה התחתונה, המשקיעים מודאגים יותר ממיתון מאשר אינפלציה, אך החשש שיקבלו בסופו של דבר סטגפלציה עומד בפינה מחכה לתורו. החדשות הטובות הן שהכל מתומחר כעת בשווקים, אבל החדשות הרעות הן שהשווקים נמצאים בנקודת שבירה, אך זה נכון לומר זאת לכל אחד מימי המסחר בחודשים האחרונים. הריבית של הפד תהיה גבוהה יותר ממה שחשבו, וכנראה תישאר ברמה זו יותר מכפי שניתן היה לחשוב, בטח עד לפני כמה שבועות. ויהיו לכך השלכות כפי שאפשר לראות כבר עכשיו בשווקים הפיננסים כאשר הנאסד"ק השלים נפילה של יותר מ-30% מתחילת השנה.
האם גם הפעם הפד לא ייתן לשווקים ליפול כפי שקרה במרץ 2020? רוצה לחשוב שבמקרה של קריסה, האינפלציה כבר תרד מקדמת הבמה עבור הפד, כי מאחורי המדדים יש מניות, ומאחוריהן חברות, ומאחורי החברות יש אנשים בשר ודם, שלמרות שהכיס שלהם עדיין מלא, בין היתר בגלל סיוע ממשלתי. המשך העלאות ריבית יגרור עלייה באבטלה, והשאלה איפה זה ייעצר. אם האמון בשווקים יתערער עד כדי קריסה טוטאלית, הפד יאלץ שוב להתערב הרי שמירה על יציבות זו המטרה העיקרית שלו. הפעם לפחות הוא מתחיל לצבור תחמושת בניגוד לימים עברו בהן הריבית היתה אפסית.