קרדיט: יח"צ
קרדיט: יח"צ

מאז משבר 2008 הבנקים המרכזיים בעולם הורידו ריביות כדי לעודד את הכלכלה, ועשור שלם ללא אינפלציה איפשר לריביות בשוק להישמר ברמת האפסית, מה שאיפשר לנוטלי המשכנתאות ליהנות מתנאי שוק שלא היו מעולם. אלא שמאז הקורונה תמונת המצב השתנתה מקצה לקצה.

האינפלציה הרימה ראש, ובזמן שהיה קושי למנות את הגורמים לעליות המחירים, בין אם שיבושי היצע כתוצאה ממשבר הקורונה או הצפת השוק בכסף באופן חסר תקדים, האינפלציה המשיכה לטפס עד אשר אילציה את הבנקים המרכזיים להעלות ריביות, למורת רוחם של נוטלי המשכנתאות, ובכלל.

פרופסור דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן וחבר סגל בפקולטה לניהול באונ’ ת"א, פרסם את מדד היכולת לרכוש דירה בישראל שבוחן את יכולתם של משקי הבית לרכוש דירה בת 4 חדרים בערים שונות בישראל.

מן הממצאים עולה כי ממוצע ההחזר החודשי הנדרש בגין הלוואת משכנתה לרכישת דירת 4 חדרים טיפוסית בישראל, בשיעור מימון של 70%, עמד על על 8,793 שקל ברבעון השני של 2022, לעומת 7,746 שקל ברבעון הקודם ולעומת 6,426 שקל ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בעלייה ממוצעת רבעונית של 1,047 שקל, או 13.5% ועלייה ממוצעת שנתית של 2,367, או עלייה של 36.8%.

העלאת הריבית מצד בנק ישראל לצד עלייתה של האינפלציה לא באה לידי ביטוי רק בהחזרי המשכנתא אלא בהון העצמי שנדרש לרכישת דירה בת 4 חדרים טיפוסית שקפץ בחדות. ממוצע ההון העצמי הנדרש, כך שהתשלום החודשי הראשון של המשכנתא שווה ל-30% מההכנסה הממוצעת נטו של משקי הבית, עמד על 1.23 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 987 אלף שקל ברבעון הקודם וכ-658 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד, כך לפי המחקר של בן שחר. מדובר בעלייה ממוצעת רבעונית של כ-245 אלף שקל, או זינוק של 24.8%, ועלייה ממוצעת שנתית של כ-575 אלף שקל, או שיעור עלייה של 87.5%.

החישוב בוצע תחת הממצאים כי הריבית הממוצעת על המשכנתאות עלתה ב-0.57% ברבעון השני של השנה לעומת הרבעון הראשון. במקביל מחירי הדיור התייקרו ברבעון השני של השנה בשיעור ממוצע של 6.6% ביחס לרבעון הקודם.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש