נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום חמישי בישראל תפסו את השוק בהפתעה, ולא רק. סל המוצרים הבסיסי הוזל בחודש החולף מעבר לצפוי (0.3% לעומת צפי לירידה של 0.1%), אך עדיין הציבור בישראל מרגיש שיקר פה, והוא לא טועה.
לפי נתוני אתר NAMBEO, ישראל ממוקמת במקום התשיעי בעולם מבין המדינות היקרות בעולם - מעל הונג קונג, דנמרק, אוסטרליה וארה"ב. גם אחרי מדד המחירים לצרכן באוגוסט קצב האינפלציה בישראל אמנם גבוה, אך עדיין נמוך בהשוואה למדינות מפותחות בעולם המערבי. אז איך ירידת המחירים הממוצעת בחודש האחרון מתיישבת עם ה’תחושה’ שהכל יקר פה?
צריך להבחין בין מדד המחירים לצרכן, שהוא שינוי המחירים בסל המוצרים הבסיסי שמודדת הלמ"ס, לבין יוקר המחיה, שנגזר מהתייקרויות של מחירים שהצטברו בעבר. כלומר, יכול להיות מצב שקצב האינפלציה יורד ואף שלילי, כפי שנרשם בשנת 2020 (מינוס 0.7%). נוכח יוקר מחיה קשה להעלות מחירים בישראל ובכל זאת האינפלציה חורגת מעל ליעד של בנק ישראל (1%-3%). כדי לרסן את האינפלציה בנק ישראל העלה ריבית השנה מרמתה האפסית ל-2%, במטרה לצנן את הביקושים. אלא שהעלאת הריבית לא משפיעה כל כך מהר.
ככל שהריבית תעלה היא צפויה לבלום את עליית מחירי הנכסים, להקטין את אפקט העושר של הצרכנים שנהנו מעלייה בהיקף החיסכון ומסיוע ממשלתי בתקופת הקורונה, תאט במעט את הביקושים לצריכה והשקעות, ותמתן את לחצי השכר. אבל האם העלאות הריבית ישנו את התמונה בהינתן שהרבה מהאינפלציה ישראל היתה מיובאת בשל שיבושים בשרשרת האספקה? ככל שיעלו הריביות בעולם, בעיקר בארה"ב, יש לזה אפקט ממתן על האינפלציה, בעיקר על זו המיובאת, ולכן אין השפעה מיידית להעלאה של הריבית במשק על האינפלציה בשוק המקומי, ולמרות הירידה במדד אוגוסט סביבת האינפלציה חורגת מיעד בנק ישראל ועל כן העלאות הריבית יימשכו.
עד כמה העלאות הריבית יירסנו את עליות המחירים מעבר לים? "השפעת עליית ריבית על האינפלציה נמוכה היום יותר מבעבר בגלל שני גורמים", לפי אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "ערוץ שער החליפין דרכו פועלת המדיניות המוניטארית למעשה מנוטרל. השקל מושפע בעיקר משוק המניות. לראיה, מאז עליית הריבית הקודמת ב-0.75% השקל נחלש בחדות.
"בינתיים עליית ריבית מגולגולת באופן מתון הרבה יותר מבעבר על הריבית בהלוואות. לדוגמה, הריבית הממוצעת על משכנתא שקלית בריבית קבועה לא עלתה כלל בחודש אוגוסט. עלייה כוללת של ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-2% שהייתה עת עתה תורגמה לעליית ריבית של 1.25% בלבד בהלוואות שלא לדיור. כתוצאה מזה, הפער בין הריביות בהלוואות לריבית בנק ישראל עומד על אחת הרמות הנמוכות היסטוריות".
ז’בזינסקי מסביר כי סביבת האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה בעיקר בהשפעת המחירים המקומיים. "האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם ב-2.8%. מדד המחירים הנמוך אומנם מקטין סיכוי לעליית ריבית ב-0.75% על ידי בנק ישראל בעוד שבועיים, אך להערכתנו משאיר אותו עדיין גבוה".
בין הסיבות לאפשרות להמשך העלאת ריבית חדה בישראל, ז’בזינסקי מציין כמה גורמים: האחד, "בנק ישראל מתמקד במיוחד במדד המחירים של הסעיפים הלא סחירים שממשיכים לעלות בקצב מתגבר". מעבר לכך, "המשנה לנגיד אמר אחרי עליית הריבית הקודמת שההחלטה להעלות ריבית בשיעור כה גבוה היא פונקציה של רמת ריבית נמוכה כעת ושהם עושים Front Loading כדי להחזיר את האינפלציה אל תחום היעד ולמנוע דינאמיקה של גלגול האינפלציה לתחומים נוספים", אמר ז’בזינסקי. "טיעון זה ממשיך לתמוך בעליית ריבית בשיעור גבוה גם כעת".
"צריכים לקחת בחשבון שבמחזורי עליית ריבית בעבר (עד 2017) ההחלטות התקבלו מדי חודש, לעומת פעם בחודש וחצי היום. יש לזה שתי השפעות: "עליית ריבית בשיעור של 0.75% היא לא ממש חסרת תקדים. כשהיא מתקבלת בתדירות של פעם בחודש וחצי היא למעשה שוות ערך לעלייה של 0.5% כאשר בנק ישראל היה מקבל החלטות ריבית מדי חודש. בדומה, עלייה של 0.5% היום שוות ערך ל-0.33% אז, שיעור מאוד קרוב לעלייה שגרתית ביותר של 0.25%. היו העלאות רבות כאלה במחזורי עליית ריבית הקודמים כאשר סביבת האינפלציה הייתה נמוכה בהרבה.
"רידוד תדירות הפגישות גורם לכך שבנק ישראל לא תמיד יכול להגיב במהירות להתפתחות האינפלציה. בין ההחלטה הקודמת (22/8) לקרובה (3/10) התפרסם רק מדד מחירים אחד של חודש אוגוסט. לעומת זאת, בין הפגישה הקרובה ב-3/10 להבאה אחריה ב-21/11 יתפרסמו שני מדדי מחירים. אם בנק ישראל מעלה ריבית רק ב-0.5% בתחילת אוקטובר ומקבל מדד ספטמבר גבוה הוא לא יכול להגיב אליו במהירות. עובדה זו תומכת בעליית ריבית גבוהה יותר בפגישה הקרובה", אמר ז’בזינסקי.
עוד גורם שעשוי לתמוך בעליית ריבית משמעותית למרות הפספוס במדד המחירים זה הסכם השכר שנחתם לאחרונה עם ארגון המורים שעשוי להיות הסנונית הראשונה של גל דרישות לעליית שכר ממנה חושש מאוד בנק ישראל", הוסיף ז’בזינסקי. "למרות שבאופן פומבי בנק ישראל לא לוקח אחריות על מחירי הדירות, הוא בוודאי ייקח בחשבון את ההמשך של העלייה החדה שלהם", סיכם ז’בזינסקי.