לאחר פיחות חד שרשם השקל בשבוע שעבר המטבע הישראלי מתחזק מול הדולר על רקע הסנטימנט החיובי בשווקים הפיננסים מעבר לים. הדולר מאבד 0.8% מול השקל ונסחר סביב 3.39 שקלים.
על פי התאוריה, פערי הריביות שבין המדינות אמורים להשפיע על שערי החליפין כך שבמדינה שבה הריבית גבוהה יותר כך המטבע שלה אמור להתחזק בהתאם מכורך האטרקטיביות של הריבית הגבוהה. וכך, על רקע הצפייה להמשך העלאות ריבית בארה"ב על מנת לרסן את האינפלציה הדולר התחזק בהתאם לעלייה בציפיות להעלאות ריבית חדות יותר, וגם בשל הריצה אל חופי מקלט עם הירידות בשווקים.
אלא שההשפעה של הריביות על שוק המט"ח הפכה לזניחה, בין היתר כי מרבית הבנקים המרכזיים מעלים ריבית, ועדות לכך אפשר למצוא בקורלציה הגבוהה שבין שער הדולר מול השקל לבין השוק האמריקאי. את הטון במסחר במט"ח בשוק המקומי אפשר לייחס בעיקר למהלכי הגידור של הגופים המוסדיים. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, חשיפת המוסדיים למט"ח עולה גם היא בהתאם מבחינה טכנית, מה שמאלץ את המוסדיים למכור דולרים בשוק בתקופות של עליות בשוקי המניות מעבר לים כדי לאזן את חשיפתם למט"ח בהתאם למדיניות שהוגדרה מראש.
בשעה זו החוזים העתידיים בניו יורק מצביעים על עליות בהמשך לסגירה החיובית בסוף השבוע בניו יורק, כאשר עיני המשקיעים בעולם נשואות לקראת פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ביום שלישי הקרוב. הציפיות הן להתקררות האינפלציה לרמה של 8.1% באוגוסט לעומת קריאה של 8.5% בחודש יולי. את עיקר העניין יתפסו נתוני אינפלציית הליבה שמשמשים את הפד בבואו לקבוע את המדיניות. יחד עם זאת, ספק אם נתוני האינפלציה של חודש אחד יבהירו את התמונה עבור מקבלי ההחלטות בבנק האמרקאי.
עם ההתחזקות המחודשת של השקל אפשר לקוות שכוחו בבלימת עליית מחירי המוצרים המיובאים יחזור לקדמת הבמה. אם בשנה שעברה השקל החזק תרם להוזלת מחירם של המוצרים המיובאים, הרי שעם הירידות בשווקים הפיננסים בתחילת השנה, השקל ירד בחדות וכוחו בבלימת עליות המחירים נבלם עד שברבעון השני החלשות השקל אף תרמה לאינפלציה בשוק המקומי. כעת עיני השוק נשואות לפרסום נתוני האינפלציה ביום שלישי בארה"ב וביום חמישי בישראל, אם כי את הכיוון בשוק המט"ח יקבעו השווקים הפיננסים בעקבות מהלכי הגידור של הגופים המוסדיים בשוק המקומי.