רונן מנחם הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות לקראת הודעה הריבית בגוש האירו בשעה 15:15 שעון מקומי. בכירים ב-ECB פיזרו איתותים שהריבית תצטרך לעלות בשיעור חד ורוב ההערכות נוטות להעלאה של 75 נ"ב.
מדובר בשינוי כיוון של 180 מעלות מהמדיניות עד אמצע השנה, שדגלה בהמתנה ובתעדוף המאבק בהאטה הכלכלית החריפה הפוקדת את היבשת – הנפגעת הישירה ממלחמת אוקראינה – רוסיה ומהעיצומים שהוטלו על האחרונה.
מסיבה זו נרשם תיסוף חד של הדולר כנגד האירו.
חשיבותה של ההודעה היום נובעת מהתפנית הזו וכן מכך שגם בארצות הברית מעריכים כי הריבית תעלה ב-75 נ"ב בהמשך החודש.
נכון שהריבית באירופה אפסית ותהליך העלאת הריבית שם החל רק בחודש שעבר, אך עצם זה שבשני הגושים צפויה הריבית לעלות בשיעור חד וזהה יוצא דופן ממספר סיבות:
- הצמיחה בגוש חלשה יותר: בגוש האירו הפגיעה הכלכלית קשה יותר וההערכות הן כי ההידרדרות תחריף. כך, לפי קרן המטבע הבינלאומית, כלכלתה של גרמניה, המדינה הגדולה בגוש וביבשת אירופה, תצמח 0.8% בלבד השנה ו-1.0% בשנה הבאה, בעוד כלכלת ארה"ב תצמח, בהתאמה, 2.3% ו-1.0%. מדדי מנהלי הרכש והסנטימנט בגוש לא מבשרים טובות. ייתכן בהחלט כי הקרן עוד תעדכן כלפי מטה את הערכותיה לגבי גרמניה ולגבי גוש האירו בכלל.
- האינפלציה הבסיסית בגוש נמוכה יותר: מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה בגוש עלה 4.0% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד בארה"ב נרשמה עלייה גבוהה בהרבה של 5.9%. הסיבה שהאינפלציה הכוללת בגוש האירו גבוהה יותר קשורה בכך שמחירי האנרגיה זינקו שם ב-40% בערך בתקופה הזו! אלא שלבנק מרכזי אין למעשה יכולת של ממש להשפיע על מחירי המזון והאנרגיה והמדיניות המוניטרית שלו פועלת על המחירים המקומיים (של מוצרים ושירותים לא סחירים). אם למרות זאת הריבית באירופה תעלה בשיעור חד כמו בארה"ב, זה יעיד על הלחץ הגדול של הבנק האירופי.
- השונות הכלכלית בין מדינות קשה יותר: הריבית אחידה לכל חברות הגוש, אך המדיניות הפיסקאלית עצמאית. הבנק המרכזי יצטרך לפדות אג"ח של כלכלות חזקות (כגון גרמניה) ולרכוש אג"ח של כלכלות חלשות יותר (כמו איטליה וספרד) על מנת למנוע היחלשות נוספת של כלכלת היבשת. זו בעיה שאין לפד האמריקאי.
מעבר לכך, יש לזכור כי:
- הפער הגדל בין הריבית בארה"ב לריבית בגוש האירו הביא כאמור לתיסוף חד של הדולר מול האירו, מה שתרם לאינפלציה בגוש, אך גם מקנה ליצואניות המקומיות יתרון תחרותי בתקופה קריטית של היחלשות סחר החוץ העולמי והיחלשות הביקושים בתוככי היבשת. שינוי כיוון אפשרי לטובת מטבע האירו יקשה עליהן שנית.
- כלכלות מובילות כמו איטליה ובריטניה (האחרונה אמנם מחוץ לגוש ולאיחוד האירופי) חוות בנוסף משברים פוליטיים, מה שלא מוסיף בריאות למצבן הכלכלי. היציבות השלטונית של מדינות הגוש תאותגר ככל שהקושי הכלכלי של אזרחיהן יגדל והחורף הקשה עומד בפתח.
- שיעור האבטלה בגוש גבוה בהרבה מאשר בארה"ב: 6.6% לעומת 3.7% נכון לחודש יולי. העלאות ריבית גבוהות בתקופה זו תצרכנה את ממשלות הגוש לסייע יותר בתקציבים חברתיים ותעסוקתיים, מה שעלול לעורר התנגדות ציבורית ומחאות נגד ריסון בסדר גודל כזה.
לכן, מעבר לשיעור העלאת הריבית, חשוב יהיה לשמוע מקריסטין לגארד וחבריה על התוכניות להמשך ובמיוחד אין בכוונתם לאזן בין המשבר הכלכלי הפוקד את הגוש לבין עליית האינפלציה. במילים אחרות, איך יוכלו להתמודד עם תרחיש של סטגפלציה וחשוב לא פחות, לקבל לגיטימציה של הממשלות והציבור במדינות הגוש.
להחלטה היום תהייה השפעה ארוכת טווח על גוש האירו בכל הפרמטרים החשובים הללו ומכאן חשיבותה הכלכלית ולשווקים.