אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות מתייחס בסקירתו השבועית על דו"ח התעסוקה של חודש אוגוסט ועל המשבר שהולך ומחמיר באירופה.
דו"ח התעסוקה של חודש אוגוסט היה, בפני עצמו, חיובי לשווקים משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המשק האמריקאי הוסיף במהלך אוגוסט 315 אלף משרות, מה שהביא את מספר המשרות הכולל בארה"ב לחצות לראשונה את רמתו מפברואר 2020. במילים אחרות, יותר אנשים עובדים כיום בארה"ב לעומת לפני הקורונה, מה שמושך את השטיח מתחת לטענה שהמחסור בעובדים הוא תוצאה של חוסר רצון לחזור לעבוד. מדובר על נקודה חשובה מאוד שכן אם המחסור בעובדים הוא מחזורי ולא מבני (כלומר נובע מכלכלה חזקה ולא משינוי בהעדפות של העובדים) אז העלאות הריבית של הפד, שיגרמו להאטה בצמיחה בשלב כלשהו, יאפשרו לשוק העבודה ולאינפלציה להתקרר. שנית, בעקבות חזרה של 800 אלף איש לכח העבודה, שיעור ההשתתפות עלה באוגוסט מ-62.1% ל-62.4%, מה שרק מחזק את הטענה במשפט הקודם. שלישית, קצב הגידול השנתי בשכר האט ל-5.2%, עדיין גבוה מאוד, אבל כל סימן להאטה בשוק העבודה הוא סימן לאפשרות להאטה עתידית בקצב העלאות הריבית של הפד. למרות כל זאת, בסופו של יום השווקים מבינים שדו"ח אחד לא ישנה את הכיוון של הפד ושהנחישות שפאוול הפגין בנאום שלו בג’קסון הול תמשיך ללוות אותנו בחודשים הקרובים.
נקודות עיקריות לגבי הנאום של פאוול:
קודם כל, ראוי לציין שפאוול נתן הופעה מצוינת והוא מתגלה כיו"ר פד כריזמטי שמצליח להעביר לשווקים את המסרים הרצויים באופן ברור למדי (בניגוד לילן למשל) וללא פליטות פה מיותרות (בניגוד לברננקי). נכון, הפד בראשותו איחר לגמרי עם שינוי הכיוון והחל להעלות את הריבית מאוחר מדי ולאט מדי אבל בדיעבד תמיד קל לראות את הטעויות. בתנאים שעמדו בפני הפד בשנתיים האחרונות, לא בטוח שיו"ר אחר היה פועל אחרת.
הנאום של פאוול היה בנוי משלוש טענות ברורות: 1) התפקיד של הפד הוא לדאוג קודם כל לחזרת האינפלציה לכיוון היעד ורק אח"כ לכל השאר הדברים כמו צמיחה, שוק העבודה ושוק ההון. מדובר כמובן בטענה שהיא ברורה מתוקף הגדרת התפקיד של בנק מרכזי אבל גם בכזו שקצת נשכחה ב-15 השנים שלפני הקורונה. 2) לציפיות האינפלציה יש תפקיד קריטי בעיצוב האינפלציה העתידית שכן אם הציפיות הן שהאינפלציה לא תחזור ליעד אז הצרכנים והעסקים יפעלו כבר היום ויאיצו את האינפלציה עוד יותר. פאוול בעצם מסביר פה למה הניסיונות למתן או לעצור את העלאות הריבית ולתמוך בכלכלה במהלך שנות ה-70, כשציפיות האינפלציה עדיין היו גבוהות, היוו טעות מדיניות שרק גרמה לאינפלציה להאיץ עוד יותר בכל פעם מחדש. 3) התוצאה של העלאת הריבית בחדות היא אמנם לא נעימה אבל היא כנראה פחותה לעומת העלות של חוסר הצלחה בהשתלטות על האינפלציה. פאוול מציין בחלק זה בפעם הראשונה את העלאות הריבית של וולקר בתחילת שנות ה-80 כהצלחה וטוען שכל הניסיונות הכושלים לעצור את האינפלציה במהלך שנות ה-70 הביאו לנזק רב יותר ביחס לנזק של הפעולה של וולקר.
זו הפעם הראשונה למעשה שפאוול מציין בפומבי שלפעולות הפד תהיה השפעה שלילית על המשק ועל שיעור האבטלה. אם בתחילת התהליך פאוול עוד טען שהם מצפים לנחיתה רכה ומאוחר יותר הוא אמר שהם מקווים שלא תהיה האטה הרי שכעת הם מכינים את הקרקע למיתון.
חשוב להדגיש פה שזה לא רק שפאוול והפד מבינים שיהיה קשה להימנע ממיתון אלא שלמעשה המטרה שלהם היא להכניס את המשק למיתון. עד שבפד לא ישתכנעו ששוק העבודה כבר לא מייצר לחצים אינפלציוניים הריבית תמשיך לעלות ותישאר גבוהה למשך זמן ארוך. מכיוון שהולך ונהיה ברור שהלחצים בשוק העבודה הם מחזוריים, הדרך היחידה להפחית אותם היא לגרום לשינוי כיוון במחזור הכלכלי.
למי שעדיין לא הפנים, נסיים עם התגובה של ניל קשקרי, נשיא הפד של מיניאפוליס, שאמר אחרי הנאום של פאוול שהוא די מבסוט מהירידות בשווקים כי סוף סוף המשקיעים מבינים את מידת הרצינות של הפד במלחמה באינפלציה. בעל תפקיד בכיר בפד טוען שירידות חדות בשווקים הן תוצאה חיובית זה משהו שלא רואים כל יום כך שאם מישהו עדיין מעריך שהפד יתקפל ברגע שהשוק יירד ב-X אחוזים, כדאי שיחשוב שוב.
המשבר באירופה הולך ומחמיר
ע"פ ההערכות של חברת הייעוץ "אוקסיליון" שמתמחה בענף האנרגיה, כפי שפורסמו בבלומברג, מחירי החשמל בבריטניה שכבר הוחלט שיעלו באוקטובר ב-80% ימשיכו ויעלו ב-50% נוספים בינואר וב-33% נוספים באפריל. מדובר כמובן בהערכות שמתבססות על כך שמשבר הגז הטבעי באירופה לא מסתיים בקרוב ואם הן אכן יתממש מדובר על עליה של יותר מפי 3.5 ממחיר החשמל הנוכחי! על רקע הערכות כאלו, החדשות על הפסקה נוספת של הזרמת הגז הטבעי מרוסיה לאירופה רק הולכות ומעצימות את המשבר הסטגפלציוני שאירופה נכנסת אליו. למרות הירידות בימים האחרונים, מחיר הגז הטבעי עדיין גבוה בכ-170% לעומת רמתו ביוני ולעלייה כזו יש השלכות משמעותיות. בשבוע האחרון נרשמו שיבושים נוספים בפעילות הכלכלית ביבשת כאשר ישנם דיווחים רבים על מפעלים שהחליטו להשבית את הפעילות בעקבות העלויות הגבוהות של ההפעלה בגז טבעי. בין אלו בולטים מפעלי דשנים רבים שעצרו את הייצור ובעקבות כך מחיר האמוניה קופץ גם הוא בכ-15% וצפוי להביא להתייקרות במחירי המזון. מעבר לעליות המחירים, להשבתת מפעלים יש גם כמובן עלויות במישור הריאלי שכן סביר להניח שהן יובילו לפיטורי עובדים ולירידה בהשקעות ובתוצר. אם זה לא מספיק אז הרי שבגוש האירו הבעיה צפויה להיות אפילו משמעותית יותר שכן ל-ECB יהיה כנראה קשה יותר להעלות את הריבית בחדות תוך כדי כניסה למיתון. המרווחים באג"ח של איטליה חזרו להיפתח ול-ECB יש גבול לכמה הוא יוכל לקנות אג"ח איטלקיות במקביל להעלאות ריבית של 75 נ"ב בפגישה ומכירה של אג"ח גרמניות. לכן, סביר להניח שהמדיניות של ה-ECB תהווה סיכון משמעותי לשווקים באירופה ולאירו בחודשים הבאים.