בסקירת המאקרו השבועית על הכלכלה בישראל מעדכנים במיטב את תחזית האינפלציה כלפי מטה. הוזלת הדלק תרמה לירידה בתחזית למדד המחירים לחודש אוגוסט מ-0.2% ל-0%. צריכים לציין שבמהלך השנה הקרובה צפויה החזרת המס על הדלק לרמה המקורית, מה שיוסיף כ-0.5% לאינפלציה. אם הירידה החדה בשיעור של כ-14% במחיר הנפט מתחילת החודש בשילוב עם התחזקות השקל תשמר עד סוף אוגוסט, היא עשויה לספק למשרד האוצר הזדמנות לבטל חלק מהפחתת המס בלו כבר מחודש ספטמבר. התחזית ליולי הופחתה מ-0.6% ל-0.5% בעקבות הירידה גדולה מהצפוי במחירי הירקות. בעקבות המגמה החיובית בשוק המניות נרשמה התחזקות משמעותית בשער השקל שהיה מתחילת יולי המטבע החזק ביותר בעולם בפער גדול מול כל יתר המטבעות. התמדה של המגמה הנוכחית תגביר השפעת הייסוף על האינפלציה.
סך השכר במשק צומח מהר הרבה יותר מהמגמה ארוכת הטווח. גם סך ההפקדות לקרנות ההשתלמות משקפות שהשכר במשק צומח מהר יותר מהמגמה.
גידול במספר משרות שכיר די נעצר בחודשים האחרונים. בענפי אומנות, בידור ופנאי ובמיוחד בענף אירוח ואוכל נרשמה ירידה חדה במיוחד של יותר מ-30 אלף משרות. לא נראה שהירידה מבטאת חולשה בביקוש. לפי ההוצאות בכרטיסי אשראי, הביקוש לשירותים אלו דווקא עלו. כמו כן, בענפים אלה נרשמה העלייה החדה ביותר (דו-ספרתית) בשכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים, מה שלא ממש תואם חולשה בפעילות. יתכן וקיימת בעיית מדידה של ניכוי העונתיות שהשתבשה בתקופת המגפה ובמיוחד בגל האומיקרון האחרון.
להערכתנו, עצירה בגידול במשרות מבטאת יותר מחסור בעובדים מאשר חולשה של שוק העבודה. לראיה, שיעור האבטלה ירד ביוני לרמה של 3.3% שהייתה בפברואר 2020. נוסיף, שלפי נתוני ביטוח לאומי יש היום כ-30% פחות מקבלי דמי אבטלה מאשר בתחילת 2020, מה שמצביע ששוק העבודה עשוי להיות עוד יותר הדוק ממה ששיעור האבטלה משקף.
המחסור בעובדים צפוי לדרבן עליית שכר. הפוטנציאל לעליית שכר במגזר הממשלתי גדול במיוחד. ב-5-6 השנים האחרונות עלה הפער בין השכר הממוצע במגזר הפרטי לבין הממשלתי מקרוב לאפס לכ-20%.
נציין שבענפי תכנון ויועץ המחשבים ומחקר מדעי ופיתוח הנמצאים במוקד, למרות הדיווחים, קשה לזהות היחלשות בקצב הצמיחה של המשרות, סך השכר או השכר הממוצע.