הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות אלכס זבז’נסקי בסקירת מאקרו שבועית על הכלכלה המקומית. קצב הגידול של הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים המשיך להתמתן בהתאם למגמה הקיימת באינדיקאטורים האחרים לצריכה הפרטית במשק. יחד עם זאת, הקצב עדיין גבוה יחסית ומצביע להערכתנו יותר על חזרה ל"נורמאליות" מאשר על קשיים כלכליים או על חששות הצרכנים. נרשמה האטה בקצב הגידול של יצוא שירותי ההיי-טק. גם קצב הגידול של סך יצוא השירותים התמתן. אולם, עדיין מדובר בקצב גבוה.
ההיקפים של כל סוגי האשראי במשק המשיכו לצמוח בקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2007. קצב הגידול של האשראי הצרכני והמשכנתאות (סכום האשראי) אף הואץ (הנתונים עד חודש מאי). יחד עם זאת, קצב הגידול במספר הלוואות משכנתא ממשיך לרדת בחודש יוני ומסמן התקררות בשוק הנדל"ן.
הקורלציה בין שוק האג"ח המקומי לאמריקאי עומדת לאחרונה ברמה מאוד גבוהה. באופן כללי, הקשר אמור להיות נתמך ע"י מדיניות דומה של הבנקים המרכזיים בשתי המדינות. אולם, לא בטוח שהמדיניות אכן תהיה דומה. כעיקרון, בנק ישראל מנהל מדיניות שמתבססת על השיקולים המקומיים. הגורם העיקרי שאמור לחבר את המדיניות של בנק ישראל אל ה-FED הנו שע"ח של השקל ביחס לדולר. אולם, השקל בשנים האחרונות הפסיק להגיב לפערי הריביות בין ישראל לארה"ב. הקורלציה בין פערי התשואות ל-10 שנים בין ארה"ב לישראל לבין שערו של השקל הפכה מחיובית לשלילית. כפי שהצגנו פעמים רבות בסקירות, שערו של השקל תלוי בעיקר בכיוון של שוק המניות האמריקאי בגלל פעילות הגידור של המוסדיים.
מצב זה מאפשר לבנק ישראל לנהל מדיניות מוניטארית יותר עצמאית. לעניין זה, הירידה האחרונה בתשואות האג"ח בישראל, שהייתה בעיקר תוצאה של ירידת התשואות האמריקאיות, לא כל כך תואמת את הנסיבות המקומיות. הכלכלה המקומית נראית טוב יותר מהאמריקאית. האינפלציה צפויה להתחיל לרדת בחודשים הקרובים בארה"ב, אך בישראל היא צפויה עדיין להיות בכיוון מעלה.
להערכתנו, המהלך בשווקים "שהועתק" לישראל מארה"ב העביר את סיכון האינפלציה והריבית בישראל מקיצוניות כלפי מעלה לקיצוניות כלפי מטה: ציפיות האינפלציה ירדו בחדות ובטווחים הבינוניים והארוכים אף מתחת לרמות בסוף 2021. רק שאז תחזית הקונצנזוס והתחזית של בנק ישראל לאינפלציה בשנת 2022 עמדה מתחת ל-2% לעומת התחזיות לאינפלציה של כ-5% ואף יותר הקיימות היום.
תשואות האג"ח השקלית ל-5 ירדה לרמה של כ-2.2% גבוהה רק ב-0.25% מעל התשואה השוטפת של האג"ח בריבית משתנה וב-0.35% מעל המק"מ. להערכתנו, התשואות באמצע העקום (כולל הצמוד) אינן מעניקות פיצוי מספיק בגין הסיכונים הקיימים.