”הפתעות המקרו מאותתות - התשואה ל-10 שנים בארה”ב בדרך ל-4%”

 כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: עליות הבוקר באירופה בעקבות אינפלציה נמוכה מהצפוי בסין ותוצאות טובות למספר חברות, בניהן בנק ההשקעות ברקליס וחברת דנונה. שוק האג"ח בעולם במגמה מעורבת. המתנה למספר פרסומי מאקרו חשובים היום, אצלנו פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר.

המחזור במניות לא מעניין, אולי המחזור של מדפסות הכסף כן 
אנליסטים טכניים נותנים משמעות גדולה למחזורי המסחר. ההנחה שלהם היא כי כאשר העליות בשווקים מאופיינות במחזורי מסחר נמוכים סביר שהן לא ריאליות, כיוון שלא מספיק אנשים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה. ולכן, סביר להערכתם שהשווקים יתקנו כלפי מטה בתוך זמן קצר.


מכאן שמדאיגה העובדה שמחזורי המסחר בתקופה האחרונה נמוכים יחסית ומזכירים את הרמות הנמוכות של טרום משבר הסאב-פריים. להמחשה, התעודה שעוקבת אחר מדד ה-S&P500 (SPY) נסחרה מתחילת השנה במחזור יומי ממוצע של 100 מליון מניות, לעומת 300 מליון מניות בין סוף 2008 ועד תחילת 2009.


אלא שהבלוגר טים איילס מציע להסתכל בפרספקטיבה ארוכה יותר ולראות שמחזורי המסחר היום עדיין גבוהים משמעותית מאלה של טרום המשבר ובנוסף הוא מסביר שמחזורי המסחר בשוק נזיל לא מסבירים ולא מאותתים על כיוון השוק, אלא אולי על עצבנות המשקיעים. לדוגמה שבה הושוו מחזורי המסחר היום לאלה של טרום המשבר הוא קורא "כריית נתונים", שהיא בחירת הנתונים שיתאימו לתיאוריה. הוא טוען שמחזורי מסחר נמוכים היו גם בתקופות של עליות ממושכות ואף לאורך שנים. למשל מ-2003 ועד לאמצע 2007 מחזורי המסחר היו נמוכים, אפילו מאלה של היום. מכיוון שכאמור לטענתו מחזורי המסחר מגלמים בעיקר את העצבנות סביר שמחזורי המסחר ימשיכו לרדת ככל שאי הודאות תירגע.
אני רק חייב לציין שהוא לא נרמל את מחזורי המסחר שבאופן טבעי נמצאים לאורך שנים במגמת עלייה. 

האינפלציה בסין נוסקת – אבל השוק זורם
זה החודש הרביעי ברציפות שהאינפלציה בסין ל-12 חודשים עוברת את היעד של הבנק המרכזי (4.9%), בהובלת מחירי המזון שעלו בקצב המהיר ביותר מזה שש שנים, וזאת למרות שהבנק המרכזי שם העלה את הריבית 3 פעמים בתוך 4 החודשים האחרונים. מתגברות הערכות שסין נכנסת לאינפלציה מבנית גבוהה. למרות הנתון הגבוה הוא עדיין היה נמוך מהציפיות המוקדמות, אך יש הטוענים לרמאות (בפסקה הבאה). גם אם מדובר ברמאות גם ככה אמון המשקיעים ביציבות הכלכלה וברווחי החברות בעולם גבוהה והחשש מהשפעות העלאות ריבית בכל מקרה יורד. עוד תמיכה לשווקים הגיעה מכיוון הבנק המרכזי של יפן שעדכן היום כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלו, העדכון החיובי הראשון מזה 9 חודשים.

איך מנמיכים בקלות אינפלציה? ברמאות!
בפסקה הקודמת דווח על אינפלציה נמוכה מהצפוי בסין, אך מסתתר שם עוד סיפור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסין הודיעה היום כי תחתוך את משקל סעיף המזון במדד ב-2.21%. הפחתת משקל המזון במדד נתפסת ע"י רבים כדרך נוספת לעוות את הנתונים, כשהם באופן כללי מטילים ספק בכל האמינות של הנתונים בסין. רבים מאמינים שהיא עושה זאת כדי להימנע מהעלאות ריבית וכדי לשדרג את מעמדה בעולם. אני רוצה לעלות כאן שאלה שאולי איננה פוליטיקלי קורקט: האם מדיניות רמאית הינה מדיניות לגיטימית? הרי יש לה גם השפעות חיוביות, במיוחד בטווח הקצר, יש לה אומנם השפעות שליליות, אבל לאיזו מדיניות אחרת אין? אולי לפעמים התועלת מרמאות של מדינה עולה על הנזק? ואם כך, אז למה באקדמיה לא דנים בצורה מסודרת בכדאיות של עיוות נתונים? בינתיים סין מתחילה לשלם את המחיר על התנהגותה הבריונית:

ביום שישי הולכים כולם לפריז לחזק את הדולר
מאז חודש יוני 2010, עת הודיעה סין כי תאפשר גמישות של שער החליפין של היואן, הוא נחלש רק ב-2.8% מול הדולר וב-5.6% מול היורו. שר האוצר של צרפת אמר בשבוע שעבר כי היואן באופן מכוון נותר מוחלש, ואפילו ברזיל, חברתה של סין, מתחילה להתעצבן על היבוא הזול שמציף את המדינה. מדינות רבות נאלצות לסבול בשל כך בגרעון במאזן המסחרי, גרעון שמהווה סיכון ליציבותן. ביום שישי ושבת הקרובים יפגשו שרי האוצר של מדינות ה-G20 בפריז לדון בצעדים לנוכח התנהגותה של סין. נראה כי סין מתנהגת כבריון שלא דופק חשבון לאף אחד.

הפעם, לשם שינוי, יש מאחורי הזינוק במניות הטכנולוגיה גם רווחים
מחודש מרץ 2009 ועד היום זינק מדד מניות הטכנולוגיה ב-S&P500 ב-155%, לעומת עליה של 97% במדד ה-S&P500 הכללי. מדובר ברמה גבוהה מרמתו טרם משבר הסאבפריים והגבוהה ביותר מאז משבר הדוט.קום ב-2001. אלא שמאחרי העליות הפעם יש גם רווחים. מכפיל הרווח היום על המדד (מחיר המניה לחלק לרווח למניה בארבעת הרבעונים האחרונים) עומד על 17, לעומת 77 במרץ 2000. בנוסף, חברות הטכנולוגיה במדד מחזיקות את השיעור הגבוה ביותר של מזומן להון ביחס ל-10 הענפים האחרים במדד.

הפתעות המקרו מאותתות - התשואה ל-10 שנים בארה"ב בדרך ל-4%
כמות ההפתעות החיוביות בפרסומי המאקרו בארה"ב, ביחס לציפיות המוקדמות, היא הגדולה ביותר מזה שנה. להפתעות בפרסומים השפעה על תשואות אגרות החוב ובעיקר לאג"ח הארוכות. הפתעות חיוביות מאותתות על אינפלציה ועל העלאות ריבית, שמעלות את התשואות באג"ח, ודוחפות משקיעים מאג"ח אל אפיקי הסיכון. מדד סיטי-גרופ לשקלול ההפתעות בפרסומי המאקרו נמצא במתאם גבוה מאד מול התשואה ל-10 שנים בארה"ב. מעניין לשים לב שההפרש בין מדד ההפתעות לתשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נפתח לאחרונה בצורה כזאת שמאותתת על עליה של התשואות ל-10 שנים לכיוון ה-4%.

ביל גרוס: "התשואות הנמוכות באג"ח הן רמאות"
ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, הודיע כי הפחית את אחזקותיו באג"ח ממשלתיות לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2009, תוך אמירה כי התשואות הנמכות שקיימות כיום "מרמות את המשקיעים". במכתב למשקיעיו ב-2 לחודש הוא כבר המליץ להקטין חשיפה לאג"ח האמריקאי והבריטי ומנגד להגדיל לאג"ח ממשלתיות בתשואה גבוהה במדינות מתפתחות. גרוס גם כתב כי המדיניות של "ריבית ריאלית שלילית למשך זמן ממושך היא כלי המדיניות השטני ביותר מבין כל האפשרויות". מי שבמיוחד יפגע לטענתו הם החוסכים הקטנים וקרנות הפנסיה שלהם.

היום במקרו- אין זמן לאכול
גל של פרסומי מאקרו היום. בעולם מתפרסמים מדדי המחירים לצרכן, המחירים בסין הפתיעו כאמור מעט למטה, בבריטניה עלו בשיעור החד ביותר מזה שנתיים, אך בקצב דומה לציפיות. בארה"ב יפורסמו היום בין השאר מדד מנהלי הרכש לאזור ניו-יורק, שצפוי להצביע על התרחבות מהירה בחודש פברואר. המדד לאזור ניו-יורק הוא אינדיקטור מעולה למדד מנהלי הרכש במדינה כולה ומכאן חשיבותו הרבה יחסית למשקיעים. מצבו של סקטור התעשייה בארה"ב מפתיע לטובה כבר תקופה, אבל כשהציפיות גבוהות תמיד עולה החשש שיהיה קשה להפתיע שוב. הנתון החשוב ביותר היום יהיה כמובן נתון המכירות הקמעונאיות, שעליהן הרחבתי אתמול. הערכות הן שהצרכנים האמריקאים המשיכו ל"התרחב" בינואר ב-0.5%, אבל לי קשה לראות עליה מתמשכת גם בחודש שלאחר החגים, גם אם מזג האוויר בארה"ב היה נוח יותר לקניות. עוד יפורסמו היום המלאים בעסקים וסקר הקבלנים שכנראה נותר ללא שינוי. בישראל יפורסם בשעה 18:30 מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שלפי הערכותינו היה שלילי ונע בין 0.1%- ל: 0.2%-.