הראל פיננסים בסקירת מאקרו: ההתפתחויות האחרונות במצרים (הסתלקותו של הנשיא והעברת סמכויות השלטון לידי הצבא) צפויות להאריך את תקופת אי הודאות ולדחות את ההכרעות הפוליטיות לשלהי 2011. מבחינתה של כלכלת ישראל (כולל היקף הוצאות הביטחון בשנים הקרובות, שיעורי המס, היציבות המקרו-כלכלית ושוק ההון המקומי), שאלות המפתח הם
• איזה שלטון יקום במצרים לאחר הבחירות הבאות (המיועדות כעת לספטמבר); האם יהיה זה שלטון של מפלגות מתונות המחויבות לדמוקרטיה ולכיבוד הסכם השלום עם ישראל, או שלטון של מפלגות איסלאמיות רדיקליות?
• כיצד האירועים במצרים ישפיעו על יתר המדינות באזור?
ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו ב-10 בפברואר על חבילה של הפחתות מסים עקיפים, דחיית הפחתות מסים ישירים, הגדלות של סובסידיות, והפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים. להחלטה קדם לחץ כבד מצד חברי כנסת, התאחדות התעשיינים וההסתדרות (כולל איום בשביתה כללית במשק). בין היתר, הוחלט על הפחתת מחירי הדלק, התחבורה הציבורית והמים, צעדים הצפויים להקטין את האינפלציה בחודשים הקרובים במצטבר בכ 0.20 0.25 נקודת אחוז.
חבילת הצעדים הוצגה כסיוע לשכבות החלשות, אולם ההשפעה של החבילה על חלוקת ההכנסות לא ברורה, והיא אף עלולה בסופו של דבר להגביר את אי השוויון. העלות המרכזית של החבילה היא ההפחתה במחירי הדלק, אשר לא מסייעת כלל לעשירונים הנמוכים אשר אין בבעלותם רכב. לעומת זאת, מקור המימון המרכזי יהיה קיצוץ בהוצאות הממשלה, כולל חינוך ובריאות, קיצוץ אשר יפגע באופן לא פרופורציונלי בשירותים הניתנים לשכבות החלשות. החבילה עשויה גם לגרום להגדלת הגירעון התקציבי, מכיוון שהפחתת המיסוי על הדלק כבר בוצעה, ואילו הקיצוצים בתקציבי המשרדים לא אושרו עדיין במליאת הממשלה ובכנסת וקיים ספק לגבי אישורם המלא.
יתירה מכך, החבילה מתייחסת גם להעלאה חלקית ומוגבלת של שכר המינימום בסקטור הציבורי. בתרחיש סביר שבו ההסתדרות תתעקש על העלאת שכר המינימום לכלל העובדים בסקטור הציבורי (גם אלה שהכנסתם בפועל גבוהה אפילו פי 2 ופי 3 מגובה שכר המינימום, המתייחס למשכורתם הבסיסית בלבד) והממשלה לא תעמוד בלחצים אלה, צפויה חריגה משמעותית של הוצאות הממשלה ממסגרת התקציב. חריגה כזו תחייב קיצוצים נוספים בתקציבי המשרדים ו\או הרחבת מגבלת הוצאות הממשלה והגירעון התקציבי, וכל זאת זמן קצר בלבד לאחר שהכנסת אישרה את התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 2012. תרחיש כזה עשוי להשפיע על מידת האמינות הפיסקלית ועל שוק ההון.
מעבר לכך, ההתערבות של הממשלה במטרה להשפיע בצורה ישירה על המחירים במשק מעלה שני ספקות:
• ספק לגבי עתידו של המשטר המקרו-כלכלי שבו בנק ישראל הוא האחראי הבלעדי על שמירת יציבות המחירים. משטר זה שירת נאמנה את ישראל בעבר ולא מובן הצורך והרצון לשינוי בנושא מרכזי זה.
• ספק לגבי מטרותיה של המדיניות המוניטרית בשנה האחרונה, אשר העניקו משקל מיוחד לשמירה על תחרותיות היצוא על חשבון דבקות ביציבות מחירים.