הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות אלכס זבז’ינסקי בסקירת מאקרו שבועית, מעדכן את תחזית האינפלציה, "אנו מעריכים שעלייה במחיר מטרה לחלב מתחילת יולי צפויה להוסיף כ-0.1% לאינפלציה, אך ההוזלה הצפויה של הדלק, בעקבות ירידה במחירי הנפט, תקזז חלק מהעלייה. בינתיים לא הכנסנו לתחזית האינפלציה את ההורדה האפשרית הנוספת של המס על הדלק עליה דיבר שר האוצר בשבוע שעבר. התחזית ל-12 החודשים הבאים נותרה ללא שינוי ברמה של 3.5%."
שוק האג"ח בישראל עשה מהלך חד בשבוע האחרון. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו לאורך כל הטווחים ונרשמו ביקושים חזקים מאוד בהנפקה. הירידה השבועית בתשואת אג"ח שקלית ל-10 שנים בכ-0.47% הייתה כמעט הגדולה ביותר בעולם, למעט המדינות במזרח אירופה.
הירידה החדה בתשואות ובציפיות האינפלציה בישראל זאת תוצאה של עלייה בסיכון למיתון בארה"ב שגרמה לירידה בציפיות לעליית ריבית בשוק האמריקאי. הציפיות לריבית ה-FED ירדו מרמה של כ-4% בשיא לפני כשבועיים לכ-3.5%. הריבית ל-3 חודשים בעוד 9 חודשים בשקלים ירדה מכ-3.5% ל-3.1%, למרות שבישראל אין בינתיים כמעט סימנים להאטה בפעילות המשק.
גם ציפיות האינפלציה ירדו משמעותית על רקע חשש ממיתון וירידה במחירי כל סוגי הסחורות. בטווחים הקצרים והבינוניים הציפיות בישראל ירדו אף יותר מאשר במדינות האחרות. ברמות הנוכחיות הציפיות בישראל אינן משקפות פרמיה אינפלציונית.
מהלך כל כך מהיר של ירידת תשואות וציפיות האינפלציה יכול להצדיק מימוש רווחים טקטי. אולם, מבחינה אסטרטגית אנו לא משנים את המלצתנו מהסקירה הקודמת להארכת מח"מ ולהורדת משקל הצמודים בתיקים.
להערכתנו, השווקים נמצאים בתהליך התאמה לשינוי כלכלי שנובע משילוב של האטה בצמיחה וריסון בתנאים פיננסיים. "תנועת מלקחיים" זו צפויה בסופו של דבר לגרום לירידה באינפלציה ולבלימת עליית ריבית גם אם בדרך עוד עשויות להיות הפתעות במדד המחירים שיעלה מעל התחזית או בעליות ריבית אגרסיביות של הבנקים המרכזיים.
שוק החוב הקונצרני בישראל התנתק מהנעשה בעולם הביא למהלך עוד יותר אגרסיבי מאשר באג"ח הממשלתיות שמחיריהן עלו בחדות. מדד תל בונד שקלי עלה בשבוע האחרון בכ-3% ותל בונד 60 ב-2.4%. המרווחים ירדו וחזרו לרמות שהיו בהן לפני כחודשיים. גם הפער בין המרווחים בקבוצת A לבין AA ירד בחדות. התפתחות זו הייתה די חריגה ביחס למתרחש בעולם, בפרט בארה"ב. מדד אג"ח קונצרניות בקבוצת IG בארה"ב ובאירופה עלו הרבה פחות מאשר בישראל. המדדים שמתייחסים לקבוצת HY לא עלו כלל למרות העליות בשוק המניות.
כתוצאה מההתפתחויות האחרונות, הפער בין המרווח בקבוצת BB בארה"ב לבין A בישראל עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. גם הפער בין BBB בארה"ב ל-AA בישראל התרחב משמעותית.
מאחר שגם תשואת האג"ח הממשלתית בארה"ב גבוהה יותר מאשר בישראל (הפער ל-5 שנים עומד על כ-0.6%), גם פערי התשואות לפדיון בין האג"ח הקונצרניות בארה"ב לבין ישראל הגיעו לרמות גבוהות מאוד. הפער בתשואה לפדיון בין אג"ח AA בישראל לבין BBB בארה"ב עומד על כ-1.1%, כאשר הפער בין התשואה לפדיון של אג"ח בדירוג BB האמריקאי ל-A הישראלי עלה לשיא מאז 2010 של כ-2.6%.
נזכיר שבשבוע שעבר פירטנו מדוע לדעתנו, עלתה באופן כללי עדיפות של האפיק האג"חי בפרט אג"ח החברות על פני המניות, במיוחד בארה"ב.