קרדיט: יוסי גמזו לטובה

חדשות טובות

נגיד ב”י: נרצה לפקח על מטבעות יציבים בטכנולוגיית בלקוצ’יין

אמיר ירון נגיד בנק ישראל דיבר בפתיחות על עולם התשלומים המתפתח וכן על עולם הקריפטו אשר בהחלט הולך לשנות את עולם הפיננסי אך מצריך רגולציה מתאימה וגם על ביטקוין כנכס

אלירן מדר 20/06/2022 10:47

א+א- 1

חשוב לייצר הבחנה ברורה בין שני סוגי המטבעות הדיגיטליים: היציבים ושאינם. מטבע יציב, הוא מטבע שהשער שלו מתיימר להיות צמוד באופן מלא לשער של נכס אחר. זה יכול להיות מטבע פיאט, כלומר כזה שמנפיקה ממשלה כמו הדולר האמריקאי, זה יכול להיות נכס פיננסי כמו אג"ח ממשלתי, וזה יכול להיות נכס ריאלי, כמו זהב. הייחודיות של מטבעות יציבים על פני מטבעות דיגיטליים אחרים נעוצה בעודה שהם מבטיחים – לא תמיד מקיימים, כמו שתכף אסביר - למחזיק אותו שווי של המטבע אליו הוא צמוד. אחת הסיבות המרכזיות לעלייה המשמעותית שראינו בשווי השוק של המטבעות היציבים – עד לאחרונה - היא שהם מהווים מעין גשר, gateway מהעולם הפיננסי ה"רגיל" – לעולמות הקריפטו. כמעט ולא ניתן לבצע פעולות בעולמות ה-Defi בכסף "רגיל", לכן השלב הראשון יהיה בדרך כלל המרתו למטבע יציב. בהתאמה, כשרוצים לפדות רווחים שנעשו בפעולות ב-Defi, ההמרה חזרה לכסף רגיל תתבצע באמצעות מטבעות יציבים.

למרות שיש פה פן "תשלומי" - אם התהליך הזה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים – זה תהליך דומה להפקדת פיקדון בבנק מסחרי "רגיל". ההקבלה הזו, בין מטבע יציב לכסף ובנקאות, מחדדת את ההבדל בין מטבעות יציבים לאלה שאינם: המטבעות שאינם יציבים, כמו ביטקויין ודומיו אמנם נראים דומים לstablecoins במבט ראשון – שני הסוגים "וירטואליים", מבוססי טכנולוגיית קריפטו ונסחרים בפלטפורמות דומות – אך ההבדל ביניהם מהותי: ביטקויין הוא נכס ספקולטיבי: מחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האופטימיות, או אפילו אוטופיות שנלוו להנפקת הקריפטו לפני למעלה מעשור – הוא לא משמש לאף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף. הוא אינו אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה (מישהו לאחרונה ביקר בסופרמרקט שבו המחירים נקובים בביטקויין?), ולאור התנודתיות הגבוהה במחירו שאנו רואים – הוא ממש לא משמר ערך. מטבעות יציבים לעומת זאת עשויים להתקרב לעולמות הכסף והבנקאות. במידה והמטבע היציב אכן צמוד לשער של מטבע פיאט – הוא יכול להיות "משמר ערך" כמו אותו המ טבע, ואולי גם לשמש אמצעי תשלום של ממש.

לצד התכונות של המטבעות היציבם שציינתי, שגורמים לנו לחשוב עליהם יותר במובן של "כסף", ומבדילים אותם מהמטבעות שאינם יציבם, עלינו לשים לב גם לאתגרים ששימוש במטבעות אלה עלול לעורר. למשל, כאשר stablecoins מהווים נתח שוק משמעותי מכלל הנכסים המגבים, המסחר באותם נכסים, שנעשה על מנת לשמר את ערך ה-stablecoin, עשוי להשפיע על היציבות של המערכת הפיננסית. לשם המחשה, מכירת כמות גדולה של אג"ח ממשלתי בבעלות מנפיק stablecoins הנקלע למשבר נזילות כתוצאה מנטישה המונית של ה-stablecoin, עשוי לערער את היציבות של שוק האג"ח.

בהקשר הזה כדאי לשים לב לעובדה הפשוטה: כשהם לא מפוקחים כנדרש, מטבעות יציבים הם, ובכן, לא בהכרח יציבים. רק לא מזמן מטבע היציב לכאורה, טרה USD – אחד המטבעות הגדולים מבחינת היקף שווי השוק שלו - קרס ואיבד את שוויו בתוך מספר ימים. בהינתן שזה קרה, טוב שזה קרה בשלב די מוקדם של התפתחות העולם הזה, בעודו שווה מיליארדים, ולא טריליארדים של דולרים, מה שעלול היה להשפיע על המערכת המוניטרית כולה.

לכן אני סבור, כי עלינו כבנק מרכזי להיות אמונים על הפיקוח וההסדרה של מטבעות יציבים, ככל שנעריך שהדבר נדרש לצורך שמירה על היציבות הכלכלית. זאת בניגוד למטבעות שאינם יציבים, עליהם הפיקוח צריך להתמקד בהיבטים צרכניים כמו שקיפות, ניהול תקין וכו’.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    מצד אחד אפשר להבין שהקריפטו

    זה כבר עובדה מוגמרת, השימוש בטכנולוגיה רק יילך ויגבר במוסדות הפיננסים ובכלל. מצד שני לשמוע את השטויות שהנגיד אומר, אני לא פוסל שבכוונה הוא אומר את השטויות האלה כי הם אוהבים את הציבור טיפש, אבל מצד אחד להגיד שהקריפטו ספקולטיבי ומצד שני להגיד שהצמדה לדולר הופך אותו ל"יציב", עלוב מאוד, שמישהו יעלה לו גרף של הדולר ב100 שנה האחרונה, שייראה ויכיר כמה הדולר לא ספוקלטיבי...|1|
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    ליטל ג'ון 20/06/2022 10:53