מחשב-על של יבמ המכונה "ווטסון" יתמודד החל ממחר (יום שני, 14.2) בשעשועון הידע הטלוויזיוני Jeopardy , כאשר מולו ניצבים שני אלופי האלופים האנושיים של המשחק הזה בכל הזמנים, קן ג’נינגס ובראד רוטר.
התחרות תימשך שלושה ימים. המנצח יגרוף מיליון דולר, הזוכה במקום השני 300 אלף דולר והזוכה במקום השלישי 200 אלף. המתחרים האנושיים יתרמו מחצית מזכיותיהם למטרות צדקה ויבמ תתרום למטרות אלה את כל סכומי הזכייה שלה.
עשרות שרתים רבי עוצמה של יבמ ו - 15 טרא-בייט של זיכרון השקולים לתוכן של כמיליון ספרים מודפסים, עומדים לשירותו של יישום תוכנה מיוחד שפיתחה יבמ, המאפשר למחשב לתקשר עם הסביבה בשפה טבעית לחלוטין. ווטסון מבין את השאלה המוצגת לו בדיבור, מנתח אותה, מוצא את התשובה ומשמיע אותה בקול מסותנז.
מחשב ווטסון, הממשיך את השושלת של "כחול עמוק" (IBM Deep Blue) שניצח את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב בשנת 1997, הוא הרבה יותר מהפגנת שרירים טכנולוגית במשחק טלוויזיה. את עוצמת המחשוב הזאת ניתן לרתום למחקר רפואי , לחיזוי אקלים ומזג אוויר ולעוד או ליישומים אחרים.
תכנון המחשב והמבנה הייחודי שלו מבשרים עידן חדש בתחום טכנולוגיות המידע שבו מסוגלות מכונות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב מול כמויות גדולות של נתונים בזמן אמת. יכולות מחשוב אנליטי, דוגמת אלה של ווטסון, צפויות לחולל שינויים בעולם העסקים בפרט ובחברה בכלל.
האתגר עימו יתמודד ווטסון במסגרת שעשועון הטלוויזיה הפופולארי בארה"ב הוא כפול, וגדול משמעותית מזה שמולו התייצב "כחול עמוק", שנבנה לצורך משחק שחמט, המתנהל במסגרת כללים מוגדרים ובעולם תוכן בודד. ראשית – על ווטסון להתמודד במשחק המקיף אינסוף תחומי תוכן, ולהיות מסוגל להתמודד עם רמזים מסוגים שונים. מעבר לכך, עליו להיות מסוגל להבין את המשמעות של שאלות המוצגות בשפה מדוברת ולהכיר מושגים העשויים להירמז מתוך השאלות האלה באופן אסוציאטיבי.
ווטסון אינו מקבל החלטות, ואינו מחליף בני אדם. הוא מסייע להם, ופועל על פי הנחיותיהם. הוא מעבד כמויות גדולות של נתונים ומציג את המידע הנדרש לקבלת החלטות כמו גם המלצות לגבי ההחלטות האלה. פריצת הדרך הטכנולוגית בתחום הממשק בין המחשב ובין בני האדם הסובבים אותו, ויכלותו לתקשר בשפה מדוברת, מאפשרים לקדם את השימוש במחשבים בתחומים חדשים ורחבים מאי-פעם. כך, למשל, יוכל מחשב כזה לסייע לרופא לקבל את המידע הנדרש לצורך אבחנה, לסייע לאזרחים הנזקקים למידע אודות שירותי הממשלה לקבל אותו באופן נוח וקל, ולספק מידע לתיירים המבקרים באתרים שונים.
את עוצמת החישוב הנדרשת לצרכים האלה, מספקת תצורת אשכול הכוללת עשרה שרתי Power 750 של יבמ, כל אחד מהם במימדים של מקרר גדול, עליהם פועל אלגוריתם מורכב לניתוח שפה – ובסיס נתונים גדול במיוחד.
בדרך אל כל תשובה, צריך המחשב לבצע חמישה שלבים מרכזיים. ראשית – ניתוח השאלה: ווטסון מפרק את השאלה ובוחן את הקשר בין המילים המרכיבות אותן. לאחר מכן, הוא מריץ חיפוש בבסיס הנתונים: על פי חוקי המשחק, המחשב המתחרה אינו קשור אל האינטרנט, על מנת שלא לתת לו יתרון על השחקנים בני האנוש. החיפוש מתבצע על גבי מאגר עצום של נתונים ומסמכים שנאספו בעוד מועד מהאינטרנט, האגורים במערך הדיסקים המשרת את ווטסון – ובונה תת-מאגר של מקורות פוטנציאליים לתשובה. מספר תשובות אפשריות מוגדרות על ידי אלגוריתמים שונים הסורקים את המסמכים שאותרו בשלב הקודם. התשובות האפשריות מוערכות זו מול זו בעזרת אלגוריתמים הבוחנים שמות אנשים, שמות מקומות והקשרים גיאוגרפיים, תאריכים, וכן הלאה. סיכום התשובה וההחלטה הסופית מתרחשים פחות משלוש שניות לאחר סיום השלמת השאלה – אחרת אין למחשב כל סיכוי לנצח את האנשים הניצבים מולו.