קרדיט: depositphotos

דיווח שוטף

תחזית האינפלציה תעלה במידה והפיחות בשקל יימשך

החשש ההולך וגדל בעולם מהאטה בפעילות הכלכלית יגיע לישראל אם כי בעוצמה פחותה מזו שבעולם, המצב התקציבי הטוב יותר משפיע על היכולת של הממשלה להקל באמצעים תקציביים על יוקר המחייה

חדשות ספונסר 02/05/2022 07:56

א+א- 1

החשש ההולך וגדל בעולם מהאטה בפעילות הכלכלית יגיע בסופו של דבר גם לישראל אם כי בעוצמה פחותה מזו שבעולם. אנו מזהים שני הבדלים ניכרים בין ישראל לארה"ב ולאירופה: היעדר תלות במחירי הגז הטבעי בעולם, גורם שמיתן את האינפלציה בישראל ואת הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, והגורם השני הוא גירעון תקציבי נמוך ביחס לארה"ב ולאירופה – הגירעון בישראל צפוי להיות נמוך, כ-1.5% מהתוצר, בעוד שבארה"ב ובאירופה המספרים הם סביב 4% עד 5%. המצב התקציבי הטוב יותר משפיע על היכולת של הממשלה להקל באמצעים תקציביים על יוקר המחייה (לדוגמה הפחתת הבלו על הדלק, או הפחתות מכסים). צרכי מימון החוב של הממשלה נמוכים, ואין תהליך של הקטנת המאזן של הבנק המרכזי כמו בארה"ב לדוגמה (QT) וגם גורם זה משפיע לחיוב על מחירי ההון בשוק המקומי.

 

סימנים לפגיעה בצריכה הפרטית – הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו בחודש במרץ ב-0.4%. אנו מעריכים כי הנתון הושפע מעלייה חדה במספר הנוסעים לחו"ל, שמסיטים צריכה בארץ לצריכה בחו"ל (הרכישות בכרטיסי אשראי הן מקומיות בלבד). אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך בחודשים הקרובים, בין השאר גם בהשפעת עליות המחירים שפוגעות בכוח הקנייה של הציבור. 

 

גיוסי ההון בהיי-טק נמשכו ברבעון הראשון של השנה. נתוני IVC מצביעים על השקעות בהיי טק של 5.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, אמנם ירידה לעומת הרבעונים הקודמים, אך סכום גבוה מאוד ביחס לשנים שעד ל-2021. גיוסי ההון הם הדלק של חברות ההי-טק, הם מאפשרים את המשך הפעילות, ההשקעות ותשלום המשכורות לעובדים בענף.

 

שיעור האבטלה הממוצע בחודש מרץ ירד לרמה של 3.4%, וניתן לומר שהמשק חזר מבחינת התעסוקה למצב של טרם הקורונה. אנו מעריכים כי לחצי השכר במשק הם גבוהים, וזה אחד הסיכונים העיקריים שעשויים לגרום לאינפלציה להיוותר גבוהה.

השקל פוחת בחודש אפריל בשיעור של 4.4% מול הדולר. הפיחות משקף בחלקו את התחזקות הדולר בעולם, ומול האירו שער החליפין היה די יציב. ירידה במחירי המניות בעולם מביאה את הגופים המוסדיים לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים בחודשים האחרונים - כשלוש מיליארד דולר לחודש בינואר ובפברואר. הסברה היא כי לא השתנו הגורמים הבסיסיים שתומכים בשקל חזק, אולם בטווח הזמן הקצר ההשפעה של מחירי המניות היא הדומיננטית ומשפיעה על כיוון שער החליפין.

 

ישנו צפי להעלות את תחזית האינפלציה לאור הפיחות שנוצר בשער החליפין וכן העלייה במחיר הנפט בעולם לכ-110 דולר לחבית מסוג ברנט. עיקר העדכון הוא למדד חודש מאי שצפוי לעלות ב-0.6% במקום ב-0.4%. את האינפלציה השנתית לשיעור של 2.9%. האינפלציה ברמה השנתית צפויה לחצות בחודשים הקרובים את הרמה של 4%. למרות שאין במשק ישראלי מערכת של הצמדות למדד המחירים לצרכן כי שהיו לפני שני עשורים, עדיין יש חוזים והסכמים שתלויים במדד המחירים לצרכן והם צפויים להתייקר. הארנונה לדוגמה, תלויה בחלקה במדד המחירים לצרכן. מחירי הביטוחים השונים קשורים בהרבה פעמים למדד המחירים לצרכן. אנו מעריכים כי נראה בחודשים הקרובים התייקרויות שמקורן בהצמדה למדד המחירים לצרכן. בתחזית האינפלציה אנו נותנים משקל מסוים למדיניות הממשלה, שתעשה שימוש בעודפי גביית המסים על מנת למתן עליות מחירים בסעיפים כמו תחבורה, חינוך ומזון.

השוק מגלם העלאות ריבית לרמה של כ-2% בעוד כשנה, כלומר העלאה של 0.25% כמעט בכל החלטה. בארה"ב השוק מגלם העלאות ריבית מהירות יותר ל- 3% בעוד שנה. פער זה נראה בעינינו סביר לאור פערי האינפלציה בין המדינות, ומצב תקציבי טוב יותר בישראל מזה שבארה"ב. ההשפעה של הריבית על האינפלציה במדד המחירים לצרכן היא מאוד איטית, ובנקודת הפתיחה הריביות הריאליות הן שליליות. ההערכה שהבנקים המרכזיים ישאפו להגיע לריבית ריאלית חיובית לטווח הקצר, ובהנחה שהציפיות לאינפלציה לא ירדו כה מהר מרמה של 2%, כנראה שהריבית תמשיך לעלות גם מעל ל-2% בשנה הבאה.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    בוקר טוב, הרגע קראתי סקירה דומה

    של בנק הפועלים
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    האנליסט הסבלני 02/05/2022 08:32