קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה את התחזית המאקרו-כלכלית שלה לשנים הקרובות, מוקדם יותר החודש. במסגרת העדכון, הופחתו תחזיות הצמיחה העולמיות, במרבית מדינות העולם, לשנים 2022-2023. זאת, תוך האטה בקצב ההתפתחות הצפוי של היקף הסחר העולמי, במקביל לעדכון כלפי מעלה של תחזיות האינפלציה (גרף 5).
מנגד, כלכלת ישראל בלטה לחיוב עם עדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה לשנת 2022, מ-4.1% (התחזית הקודמת מאוקטובר 2021) ל-5.0%. יש לציין כי מדובר בשיעור צמיחה שאינו שונה באופן מהותי מתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל (5.5%) ומתחזית לאומי (5.8%).
תחזית הצמיחה העולמית ל-2022 ירדה בכ-0.8 נקודות אחוז, בעיקר עקב ירידה של כ-1 נקודת אחוז בתחזית הצמיחה של גוש האירו, וכן הצפי לירידה חדה של כ-35% בתוצר של אוקראינה במהלך השנה, ולהתכווצות של כ-8.5% בתוצר של רוסיה, ברקע עימות רוסיה-אוקראינה. ההשפעות השליליות של המלחמה באות לידי ביטוי גם דרך שווקי הסחורות העולמיים (כגון: אנרגיה, מזון ומתכות), בהם רוסיה (בעיקר) ואוקראינה מהוות שחקניות מרכזיות. על רקע זה, בין היתר, נרשם זינוק כלפי מעלה בתחזית האינפלציה ל-2022, ועלייה בתחזית ל-2023. דהיינו, העלייה בסביבת האינפלציה העולמית צפויה להיות ממושכת יותר בהשוואה להערכות קודמות.
הגורמים הנוספים שעמדו ברקע לעדכון תחזית ה-IMF, הם: הצפי להידוק מוניטארי משמעותי ברחבי העולם שצפוי להכביד על הפעילות, מהלך שכבר החל בחלקים נרחבים בעולם, בפרט בהחלטת הבנק הפדרלי של ארה"ב; צמצום התמיכות הממשלתיות ברחבי העולם לאחר תקופה ממושכת של מדיניות פיסקאלית מרחיבה לטובת התמודדות עם משבר הקורונה; וההאטה בפעילות בסין, שבאה לידי ביטוי בעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה. מהלך זה הוא בעל פוטנציאל להשלכות מאקרו נרחבות על כלכלות אסיה ושווקי הסחורות, לאור גודלה של כלכלת סין. כמו כן, נציין כי דרכי ההתמודדות של סין עם התפרצויות של תחלואה בקורונה, צפויות להגביר את השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.
במבט קדימה, בקרן המטבע מדגישים כי חלה עלייה משמעותית בסיכונים לכלכלה הגלובאלית בעת האחרונה. בין הסיכונים העיקריים ניתן לציין את: הימשכות והתרחבות הלחימה באוקראינה, באופן שעלול להכביד עוד יותר על הפעילות ולהגביר את קצב עליית המחירים; עלייה ניכרת בציפיות האינפלציה גם לטווחים הארוכים יותר; האטה חדה מהצפוי בסין; התפרצות מחודשת של תחלואה בקורונה; וכן התגברות המתיחות החברתית ברחבי העולם לצד החרפה של הסיכונים הגאו-פוליטיים. התממשות של אחד או יותר מהסיכונים שצוינו עלולה להביא להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית תוך האצת האינפלציה.
תחזית קרן המטבע הבינלאומית ל-2022: רמת החוב הממשלתי של ישראל ביחס לתוצר אינה גבוהה בהשוואה בינלאומית.
יחס החוב-תוצר של מרבית המדינות המפותחות עלה בשנים 2020-21 לרמות גבוהות ביחס לעבר, זאת בעיקר על רקע תמיכות ממשלתיות בהיקפי שיא לטובת סיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה, במקביל להתכווצות הפעילות הכלכלית.
בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכים כי החוב הממשלתי ביחס לתוצר של מרבית המדינות המתקדמות צפוי לרדת במהלך השנה. עם זאת, היחס חוב-תוצר צפוי להישאר גבוה ביחס לרמתו ערב פרוץ המשבר (שנת 2019) כמעט בכל המדינות המתקדמות – ביניהן ישראל. לפי ה-IMF, שנת 2022 צפויה להסתכם ביחס חוב-תוצר (על-פי הגדרתה) של 67% עבור ישראל. נתון זה מצוי "במקום טוב באמצע" של התפלגות המדינות המתקדמות. מדובר בהיקף חוב ממשלתי נמוך משמעותית (במונחי אחוזי תוצר) בהשוואה ליפן, ארה"ב, מדינות אירופה שסובלות מחובות גבוהים – איטליה, יוון ופורטוגל, ומדינות אירופה הגדולות – בריטניה, ספרד וצרפת. מנגד, במדינות סקנדינביה, בדרום קוריאה, ובחלק מהמדינות המפותחות של מרכז-מזרח אירופה, החוב צפוי להיות נמוך בהשוואה לישראל. במבט כולל, נתונים אלה מדגישים את המצב הפיסקאלי החיובי של המשק הישראלי בעת הנוכחית, שמתאפיין בגירעון ממשלתי נמוך וחוב במגמת ירידה.