ת”א ממתינה לפתיחת המסחר בעולם

גל הנסיעות לחו"ל של ישראלים צפוי לצמצם את הצריכה של ישראלים ברשתות המקומיות. הפדיון של רשתות השיווק בחודשים נובמבר עד פברואר ירד קלות, ולהערכתנו מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים. הרכישות בכרטיסי האשראי מציגות תמונה מעט שונה, שם נמשכת העלייה, אם כי ניתן לראות שבעיקר זו תרומה של שירותים, כנראה על רקע הירידה בתחלואה. התרומה של הצריכה הפרטית לצמיחה צפויה לקטון השנה, זאת גם על רקע הפגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית ובלימה בעליית ערך תיק הנכסים של הציבור.

שיעור התעסוקה עלה בחודש פברואר לרמה של 60.6% ושיעור האבטלה התייצב על רמה של 3.7%. שוק העבודה הדוק ולהערכתנו אנו צפויים ללחץ גובר לעליית שכר, שיבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים. עלייה בשכר היא גורם סיכון שעשוי להותיר את האינפלציה גבוהה לאורך זמן. מחירי הנפט או הסחורות החקלאיות יכולים לעלות, אך גם לרדת. ההשפעה של האינפלציה על מחירים אלו אינה גבוהה. שכר לעומת זאת נוטה פחות להתעדכן כלפי מטה אם כי ראינו תקופות מיתון עם ירידה בשכר והוא עשוי להיות מושפע מהאינפלציה בפועל.

לקראת מדדי מחירים גבוהים מאוד – מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.8% ומדד חודש אפריל ב-0.9%. עליות מחירים אלו יושפעו ממחירי הדלק, עלייה חדה במחירי הנסיעות לחו"ל וגורמים עונתיים. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 3.1%, זאת בהנחה שנראה בהמשך השנה ירידה קלה במחירי הנפט בעולם. גם אם הטריגר לעליית האינפלציה היה גורמים אקסוגניים כמו מחירי האנרגיה וההובלה, אנו רואים שאלו משליכים עתה על כל הסעיפים, ובכלל זה גם ענפי השירותים. ההשפעה של הריבית על האינפלציה היא נמוכה ואיטית, והיא נועדה יותר למנוע סיכון של עליית מדרגה נוספת ברמת האינפלציה. ההשפעה של הריבית על האינפלציה במחירי הנכסים יכולה להיות משמעותית יותר, וזה יעד נוסף אליו מכוונת המדיניות עתה.

ירידה במחיר הנפט וייסוף בשער השקל מיתנו את הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. בשבוע החולף התמתנו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים הנגזרות משוק האג"ח בכ-20 נקודות בסיס. האינפלציה הגלומה לשנתיים ירדה לכ-3.8%. לטווח של עשר שנים האינפלציה הגלומה נותרה ללא שינוי ברמה של 2.7%. גם לאחר הירידה בציפיות לאינפלציה בשוק האג"ח, אלו עדיין גבוהות ביחס לאינפלציה בנגזרים (פער של כ-30 נקודות בסיס לטווח של עשר שנים), דבר שמרמז להערכתנו על פרמיה של סיכון אינפלציה הגלומה במחירי האג"ח.

לקראת העלאת ריבית בישראל – בשבוע הבא הריבית צפויה לעלות כנראה ב-0.15% לרמה של 0.25%. קיימת גם הסתברות מסוימת שבנק ישראל יבחר להעלות את הריבית לרמה של 0.5%, זאת לאור העובדה שהשווקים בארה"ב מגלמים עתה העלאות ריבית במינונים של 0.5%. שוק הנגזרים מגלם עתה ריבית ברמה של כ-1.5% בעוד שנה. בהינתן רמת האינפלציה הגבוהה, וכן לאור זאת שאי-הוודאות לגבי האינפלציה לא תתבהר בתקופה הקרובה, אנו מעריכים כי הבנקים המרכזיים, ובכלל זה בנק ישראל יעלו ריבית, לפחות עד לנקודה בה נראה את הריביות הריאליות מתאפסות, כלומר שהריבית תהיה גבוהה מהציפיות לאינפלציה. תהליך הירידה של הציפיות לאינפלציה צפוי להיות הדרגתי, ולכן העלאות הריבית בישראל ימשכו לפחות עד לרמה של כ-2%.

בניגוד לעקום האמריקני שהוא הפוך בחלקו, עקום התשואות הישראלי בעל שיפוע חיובי לכל אורכו. חלק מהכלכלנים רואים בהתהפכות העקום האמריקני כסימן מקדים להאטה חריפה שתחייב שינוי במדיניות המוניטרית של הפד. באותו הגיון אפשר לומר שההאטה הזו לא צפויה להגיע לישראל. פרשנות אלטרנטיבית שנראית בעינינו כסבירה יותר כעת, היא שהשווקים מעריכים שהריבית הריאלית ארוכת הטווח היא נמוכה היום ביחס לעבר, ולכן גם אם הפד יגיב בשנה הקרובה לנתוני האינפלציה הגבוהים, זה תהליך שאינו מייצג את הריבית הריאלית הנדרשת לטווח הארוך. בישראל לעומת זאת, השוק מגלם העלאות ריבית הרבה יותר מתונות בטווח של השנתיים הקרובות, ולכן גם העקום אינו הפוך.