הלחץ על בנק ישראל מתגבר
בעקבות האצה באינפלציה, שלפי עליית מדד המחירים מנוכה עונתיות בארבעת החודשים האחרונים, הגיעה לקצב שנתי של 5.1% בנק ישראל צפוי להתחיל סדרה של העלאות ריבית החל מפגישתו הקרובה באפריל. לא רק נתוני האינפלציה מעלים חשש שבנק ישראל נמצא "מאחורי העקום":
הריבית הנוכחית לא מתאימה גם למצבו של שוק הנדל"ן אחרי עלייה של 13% במחירי הדירות בשנה האחרונה ושיאים ברכישת הדירות החדשות ונטילת משכנתאות.
נתוני בנק ישראל משבוע שעבר משקפים עלייה חדה בכל סוגי האשראי בשנה האחרונה. האשראי העסקי, הצרכני והמשכנתאות גדלו בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז 2007.שוק העבודה ממשיך להתהדק, כאשר מספר משרות פנויות הגיע שוב לשיא בחודש פברואר.
בשנה הקרובה עליית ריבית לא צפויה לפגוע משמעותית בצמיחת המשק
בינתיים, עד סוף פברואר, עליית תשואות האג"ח לא השפיעה על הריבית בבנקים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות בריבית קבועה, גם הצמודות וגם השקליות, לא עלתה. אולם, עליית ריבית בנק ישראל ועליית תשואות שהייתה לאחרונה צפויה לייקר הלוואות, בפרט המשכנתאות.
לפי החישוב שלנו, עליה של 1% בריבית תוביל לגידול בהחזר החודשי על המשכנתאות הקיימות בכ-250 ₪ בחודש בממוצע ללווה. סך ההוצאה השנתית הנוספת של כלל נוטלי המשכנתאות צפויה להסתכם בכ-2.9 מיליארד ₪. אם נוסיף לסכום זה כ-1.2 מיליארד ₪ בגין עלייה בתשלומי ריבית על האשראי הצרכני נקבל שבסה"כ, משקי בית צפויים להוציא כ- 4 מיליארד שקל נוספים בשנה כתוצאה מעליית ריבית בשיעור של 1%. סכום זה מהווה כ-0.4% מסך הצריכה הפרטית השנתית, כך שלא נראה שעליית ריבית ב-1% תפגע משמעותית בצריכה הפרטית.
במשכנתאות חדשות עליית ריבית תשפיע לא רק על גובה הריבית המשתנה, אלא גם הקבועה. לפי הערכה שלנו, עליית ריבית ב-1% תעלה החזר חודשי בכ-380 ₪ לכ-4500 ₪ בהנחה שגודל המשכנתא הממוצעת לא ישתנה. אילו גובה המשכנתא הממוצעת תמשיך לגדול כפי שצמחה בשנה האחרונה, ההחזר יגדל בכ-1000 ₪ לכ-5100 ₪.
נציין שבשנתיים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה בכ-8%, כאשר גובה ההחזר הממוצע על משכנתא חדשה עלה בכ-19%, למרות שריבית בנק ישראל נשארה ללא שינוי ותוך התארכות תקופת ההלוואה הממוצעת ביותר משנה. עליית ריבית תרחיב עוד יותר את הפער בין קצב גידול תשלומי החזר משכנתא לבין גידול בשכר, מה שצפוי להתחיל לקרר את שוק הדיור.
המוסדיים מעלים חשיפה לחו"ל בנגזרים ומגבירים סיכון לפיחות השקל בירידות בשווקים
לפי נתוני בנק ישראל, הירידות בשוקי המניות בחו"ל בחודש ינואר לא רק שלא הקטינו את שיעור החשיפה לנכסים זרים של המוסדיים, אלא שהחשיפה אף עלתה מ-35% בדצמבר ל-35.3% בינואר. אולם, העלייה בחשיפה נרשמה תוך ירידה בחשיפה הישירה ועלייה בחשיפה באמצעות הנגזרים.
ככלל, החשיפה באמצעות הנגזרים עלתה בחדות בחודשים האחרונים, מכ-22% מסך החשיפה לחו"ל באוקטובר 2021 לכ-28% בינואר 2022. בכסף מדובר בגידול של כ-17 מיליארד דולר לעומת ירידה של 10 מיליארד דולר בחשיפה ישירה באותה התקופה.
עלייה חדה בשיעור החשיפה באמצעות הנגזרים מעלה דרישת ביטחונות במיוחד בעת ירידות בשוקי המניות בחו"ל. כתוצאה מלקחי הירידות החדות בשווקים במרץ 2020, המוסדיים הגדילו כמות המזומנים במט"ח משווי של כ-10 מיליארד ₪ בפברואר 2020 לכ-24 מיליארד ₪ בדצמבר 2021 (תיק הגמל וההשתלמות). אולם, היחס בין שווי המזומן לשווי החשיפה לנכסים בחו"ל באמצעות הנגזרים נמצא בסוף 2021 ברמה נמוכה יותר מאשר ערב פרוץ המגפה. מצב זה מעלה סיכון לפיחות מהיר בשע"ח של השקל במקרה של ירידות חדות בשוק המניות.