מחירי הנפט והסחורות המשיכו לזנק בשבוע האחרון, והתחזיות לפרמטרים הפיננסיים המרכזיים תלויות עתה במשך הזמן שמשבר זה ימשך. בתרחיש בו מחירי הנפט נותרים ברמתם הנוכחית - 118 דולר לחבית, וכך גם מחירי יתר הסחורות, אנו צפויים לגל של עליות מחירים במשק. כך לדוגמה, בחודש אפריל מחיר הדלק יעלה בכ-7%, וזה לבדו יתרום כ-0.2% למדד המחירים בחודש זה. בהמשך ירשמו התייקרויות נוספות, בעיקר במחירי התחבורה (טיסות, תחבורה ציבורית) וכן במחירי המזון. בתרחיש זה, בחודש אפריל האינפלציה השנתית בישראל תעלה על 4%, והיא תפחת בהדרגה עד לסוף השנה. בתרחיש אחר, בו המלחמה מסתיימת מהר יחסית ומחירי הנפט והסחורות יורדים (כ-90 דולר לחבית ברנט) עדיין יהיו מדדי מחירים גבוהים בחודשים הקרובים, אך האינפלציה תתמתן בהמשך השנה לכ-3%. משך הזמן בו ישררו מחירי הסחורות הגבוהים ישפיע על האינפלציה בשנה הקרובה: חלק מהמחירים בישראל, כמו מחירי טיסות, נסיעה במונית ומוצרי מזון, מתעדכנים בהדרגה, ורוב הסיכויים שמחירים אלו לא ירדו גם כאשר מחירי הסחורות יחלו לרדת בעוד שנה. שוק האג"ח מגלם עתה אינפלציה גבוהה – 3.8% בממוצע לשנתיים הקרובות, 3.2% לחמש שנים ו-2.6% לעשר שנים. גילום זה משקף לדעתנו יותר את התרחיש בו מחירי הנפט והסחורות מתייצבים ברמתם הגבוהה.
מספר משרות השכיר במשק ממשיך לעלות בקצב מהיר – כ-86 אלף משרות נוספו בחודשים דצמבר-ינואר. בהסתכלות של שנתיים אחורה השכר הממוצע עולה בשיעור שנתי של כ- 4%, רמה זו אינה מהווה סיכון לאינפלציה. האינפלציה היא אמנם תוצאה של שוק אקסוגני מצד ההיצע, אך בנק ישראל לא יוכל לעמוד מנגד. האינפלציה היא תהליך שמזין את עצמו, ובתנאים של תעסוקה מלאה, הסיכוי שזה יקרה גבוה. הבנקים המרכזיים חשים שהם "מאחורי העקומה" בהתאמת המדיניות המוניטרית, ורמז לזה היה גם בעדות פאוול, בהם העריך שבכדי שהמשק ימשיך להתרחב וליצור משרות, נדרשת קודם כל יציבות מחירים. כלומר, ההשלכות השליליות של המלחמה באוקראינה על הפעילות הכלכלית, לא צפויות בשלב זה להאט את עליות הריבית. אנו מעריכים שנראה לכן העלאת ריבית ראשונה בישראל כבר בחודש אפריל, והעלאה הבאה אחריה צפויה להיות קרובה יחסית. המשך העלאות הריבית מנקודה זו תלוי מאוד בהתפתחות מחירי הסחורות והתמסורת לאינפלציה.
מדוע תשואת האג"ח לעשר שנים בישראל הפכה להיות גבוהה מזו שבארה"ב? המלחמה העלתה את הציפיות לאינפלציה מחד-גיסא, אך היא גם מעלה את הסיכון להאטה כלכלית. בארה"ב התשואות לעשר שנים הגיבו בירידה בשבוע החולף לרמה של 1.73%. בישראל לעומת זאת התשואות עלו ל- 1.9%. הלחצים האינפלציוניים בישראל נמוכים מאלו שבארה"ב, וגם השפעת עליית מחירי האנרגיה על האינפלציה היא מתונה יחסית בישראל. אנו מעריכים שההסבר נובע יותר מהתנהגות התשואות בארה"ב – כלומר ירידת התשואות בארה"ב היא תוצאה של תפיסת המשקיעים את האג"ח האמריקניות כחוף מבטחים, בתקופה שהסיכונים בשוק גבוהים, זאת לעיתים במנותק מהנתונים הכלכליים הבסיסיים, או מהצפי למדיניות המוניטרית העתידית. מנגד עליית התשואות בישראל משקפת כנראה צפי למדיניות הדוקה יותר לאורך זמן לאור העלייה באינפלציה.